היום הובאה למנוחות שולמית אלוני ז”ל.
כמורה לאזרחות, המלמדת רבות על נושא זכויות האדם והאזרח חשתי חובה לדבר על אלוני ופועלה.
התלמידים ? שבעים…
בתקופה האחרונה הקדשנו כבר מספר שיעורים לאישים חשובים אשר הלכו לעולמם.
בכל פעם אני משתדלת ליצור עניין – בין אם באמצעות צפייה בשידור טקס ההלוויה של נלסון מנדלה תוך שיח על פועלו ובין אם באמצעות קיום דיון מלווה סרטוני הסבר על נקודות מרכזיות ושנויות במחלוקת בחייו של אריאל שרון.
והתלמידים ? יאמר לזכותם שהם משתפים פעולה – מקשיבים, מתעניינים, שואלים. כיתה למופת.
התלבטתי רבות לקראת השיעור היום: האם שוב ? ואיך אפשר שלא ? ומה אומרים ? ואיך מציגים ? ואיך מגייסים את התלמידים ?
החלטתי ללכת עם הגישה של פחות = יותר.
פחות לקבוע בעצמי ויותר לתת להם למצוא את הנקודות לדיון.
התחלתי את השיעור בשאלה המוכרת:
מי מעוניין להשתמש בטלפון הסלולרי במהלך השיעור ?
המעוניינים התבקשו להניחו הפוך על שולחנם.
לאחר שווידאתי שבכל שולחן יש לפחות טלפון אחד (כולל שלי, אשר כרגיל גויס למשימה).
שאלתי את השאלה שסקרנה אותי יותר מכל… מי שמע על שולמית אלוני ? דממה…
לאחר כדקה, רק שני תלמידים הרימו אצבע: האחד סיפר ששמע את שמה בחדשות בסופ”ש, אך לא זכר באיזה הקשר ותלמידה אחרת ציינה שהיא נפטרה.
מי הייתה ? אותו תלמיד ששמע את שמה בחדשות, אמר בהיסוס: ח”כ ?
כעת כתבתי את ההנחיה על הלוח:
הכנסו לגוגל וחפשו מידע על שולמית אלוני.
עליכם למצוא 6 פריטי מידע:
2 בתחום האישי
2 בתחום הפוליטי
2 בתחום החברתי
בתוך מספר דקות הכיתה כבר געשה – כל אחד רצה לספר על המידע שדלה מהרשת.
תוך כדי ביצוע החיפוש, עלה אצל חלקם הקושי להבחין בין חברתי לפוליטי.
אך לאחר הסבר קצר, ביצעו את ההבחנה בצורה יפה.
לאחר שנראה היה שיש מספיק מידע ושכל צוות מילא את מכסתו (הרבה מעבר ל-2 פריטי מידע בכל תחום), התכנסנו למליאה וריכזנו ביחד את המידע שאספנו בנקודות.
לצורך האיסוף השתמשנו ב-MindMup, אשר בסוף השיעור הצטרף למאגר החומרים הכיתתי ב-Moodle.
על חלק מפריטי המידע היו לתלמידים שאלות – חלקן קשורות לחייה של שולמית אלוני ז”ל וחלקן קשורות לשיעורי האזרחות באופן כללי. שאלות אלו, הן שהכווינו את הדיון וניכר היה כי התלמידים (ברובם) מתעניינים ורוצים לדעת.
בסיומו של שיעור פעיל ומעניין, ניגש אליי אחד התלמידים בחצי נזיפה ושאל, מדוע לא ציינתי בכיתה את לכתו של חתן פרס ישראל עזריה אלון ז”ל מבית השיטה…
אכן פיספוס שלי… איזה עונג שבורכתי בתלמידים המביעים עניין במתרחש סביבם 🙂
