רשמים מוועידת החינוך הבינלאומית 2019 Gelp Israel
ארגון GELP – Global Education Leaders’ partnership הינו רשת של מומחי חינוך מרחבי העולם אשר מחויבים לשינוי מערכות החינוך באופן המתאים לצרכים של הלומדים.
החל משנת 2011 מתכנסת וועידת GELP בכל פעם במדינה אחרת – במטרה לשתף, ללמוד וללמד על מערכות החינוך ברחבי העולם, לחלוק, לשתף ולייצר רעיונות, תובנות, נתונים ומחקרים.
השבוע, התקיימה הוועידה לראשונה בישראל !!! – במשך שלושה ימים, ב'גלריה דובונוב' תל אביב – בהובלת מפרש – חממה ליזמות חינוכית וארגון GELP העולמי ובשותפות משרד החינוך, קרן לאוטמן, קרן טראמפ, עמותת צורים וקרן דניאל.
במהלך הוועידה, נפגשו עשרות מומחי חינוך מ-13 מדינות – חמישים בכירים מתחום החינוך ברחבי העולם (נציגים מארגונים בינלאומיים, כגון ה-OECD, מכון ברוקינגס בוושינגטון, הפסגה העולמית לחדשנות בחינוך בקטאר ועוד) וחמישים מובילי חדשנות חינוכית מישראל, במטרה ללמוד ולחשוב ביחד על אתגרי החינוך המשותפים.
נושא הוועידה השנה – מבט לעתיד: טרנספורמציה בחינוך.
במהלך הוועידה עסקנו בשאלות רבות, וביניהן: איך עושים חינוך טוב יותר, מתאים יותר לצרכי ההווה והעתיד של ילדות וילדים, קהילות, עולם גלובלי משתנה ועוד? איך מחזקים מצוינות טכנולוגית ומדעית לצד יזמות חינוכית וחברתית? איך מערכת שלמה ומורכבת משתנה ומקדמת מצוינות של ילדים ושל צוותי ההוראה והניהול בבתי הספר? איך מחליפים את בתי הספר בצורתם ה"תעשייתית" בצורות התארגנות חדשניות יותר, ובונים "אקוסיסטם של למידה"?
מטרת הוועידה, ללמוד ולשתף מידע, רעיונות והצלחות על מערכות חינוך ופרויקטים חינוכיים בארץ ובעולם. במסגרת הועידה הוצגו דוגמאות למצוינות, יזמות ואקו-סיסטם של הלמידה, כסימן לשינוי מערכת החינוך והלמידה.
המשתתפים דנו במודלים ותכניות המקדמות חדשנות ומצוינות במערכות החינוך השונות כמו גם באתגרים בתחום היזמות. תוצרי הוועידה יגובשו ברמת תובנות, מודלים, תכניות, כלים ועוד, יפורסמו ויקודמו יחד עם הגורמים המתאימים בארץ ובעולם – משרד החינוך, ארגון ה-OECD ועוד.
אתגרי העתיד
אנדריאס שלייכר, מנהל תחום החינוך, ההכשרה ומבחני פיז"ה ב- OECD, עסק בתפקידו של החינוך בעולם גלובלי – מהי 'מצוינות' במאה ה-21? השאיפה לשינוי לא מבקשת למחוק את תחומי הדעת, אלא לשנת את הדגשים – מעבר מרכישה של ידע (שניתן למצוא גם ב-google) לרכישת מיומנויות אשר יכשירו את התלמידים להצטיין באותם התחומים. כך למשל, בהיסטוריה צריך לעבור הדגש מהכרות פשוטה של אירועים, להכשרה והענקת הכלים לתלמיד להפוך בעצמו להיות היסטוריון החוקר את האירוע הספציפי ואירועים אחרים. מעבר מהקניית ידע טכני במקצועות המדעים לפיתוח סקרנות והבנה של פרוטוקולי המחקר באמצעותם יוכלו לחקור בעצמם תופעות סביבם.
וכפי שציין שלייכר, כסף אינו המכשול בדרך לשינוי – ההשקעה בתקציבים קיימת. מה שצריך הוא שינוי גישה. כך למשל, ישראל ממוקמת גבוה בהשקעה הכספית בחינוך, אך גם במספר השעות הרבות אותן נדרש מורה ללמד בכיתה. מצב שלא משאיר לו זמן שהוא כה חשוב להכנה וחשיבה. זמן שהוא קריטי כדי לפתח הוראה חדשנית ואפקטיבית – לבד או כחלק מפורום חשיבה.
בחינה של תרחישי HOLON IQ לשנת 2030 – העוסקים בשמירה על החינוך כפי שהוא, מול עליית שיתופי פעולה אזוריים, צמחיתם של "ענקים גלובליים", למידה שיתופית on-line, ומהפכת הבינה המלכותית – מזמנת חשיבה על הדרכים השונות והמצטלבות בהן אנו צועדים והתמונה הבראשיתית של המצב בו אנו נמצאים כיום, ביחס למקום בו אנו שואפים להיות.
את החשיבה על אתגר העתיד הציגה בצורה יפה ליאל מלכביץ', יו"ר מועצת התלמידים והנוער הארצית – "כדי לשנות את פני החינוך אסור לנו להסכים לתבניות המחשבתיות שהתרגלנו אליהן, אלא לחשוב על רעיונות יצירתיים ומשוגעים מספיק שיובילו אותנו לשנות את העולם"…
במקום בו הקושי הוא כה עמוק ומתמשך, יש צורך בחדשנות משבשת-מערערת… או כפי שציטטה בת חן וינהבר: "אי שפיות גורמת לנו לעשות את אותו הדבר שוב ושוב ולצפות לתוצאות שונות" (אלברט איינשטיין).
כישראלים, אנו מתגאים בהיותנו 'אומת הסטרט-אפ', עדות ליכולתנו להתמודד בהצלחה עם אתגרי המאה ה-21. אך כפי שציין רונן סופר, הפערים בחברה הם גדולים ורבים ולמעשה רק קבוצת עילית קטנה יכולה להגדיר עצמה כשייכת לאותה אומת סטארטאפ נחשקת… גישור על הפערים ומתן הזדמנויות הם משימה קריטית בתוך השינוי החינוכי המתהווה.
תחושת דחיפות…
מקומם של המורים
שאלה שהעסיקה אותי לא מעט לאורך הוועידה היא מקומם של המורים בתהליך… הרי ברור שהשינוי לא יכול להיות רק TopDown.
מייקל סטיבנסון הדגיש את מקומם של מורים מומחים אשר עברו הכשרה איכותית ומתוגמלים כראוי, כדי שיובילו את תלמידיהם במהלך השינוי.
יולי תמיר, הדגישה שוב ושוב (ועל כך הערכתי הרבה!), שכאשר מדברים על תהליכים חינוכיים וחדשנות מדברים למעשה על דברים הנוגעים למורים. אך בפועל, בפורומים רבים לא מערבים את המורים אשר אמורים להוביל בסופו של דבר את התהליך… תמיר הדגישה את הצורך בפיתוח מקצוע ההוראה ומתן כלים למורים אשר יסייעו להם להיות המנהיגים החינוכיים אשר מובילים את השינוי בשטח. את הצורך במתן אוטונומיה למורים ומנהלים – אוטונומיה אשר תאפשר להם להקדיש זמנם לעבודה החינוכית ולא לדיווח בירוקרטי…
ואכן, כדי ששינוי יתרחש יש צורך בשילוב כוחות TopDown ו-Button up.
אקוסיסטם של למידה, תהליכים בהתהוות
לעיצוב המרחב הגיאוגראפי כמרחב למידה יתרונות רבים וברורים. כפי שציין פאבל לוקשה, לבית הספר לבדו אין אפשרות לתמוך בלומד לאורך כל שלבי חייו או בכל תחומי חייו, לעיר/לאזור בו חי אותו הלומד – כן.
באקוסיסטם של הלמידה מעורבים גופים רבים – מוסדות חינוך (בתי ספר, אוניברסיטאות ועוד), הורים וקהילה, גופים ממשלתיים (רגולטורים), גופים עסקיים (מעסיקים), עמותות, אמצעי המדיה ועוד. כשמסתכלים על התמונה השלמה, מבינים שהלומד הוא חלק מהאקוסיסטם, הוא מתקיים בתוכו והוא לא מטרתו. כדי שהאקוסיסטם יתקיים בצורה יעילה, עליו לשרת את כל הלוקחים בו חלק ולהוות מרחב למציאת פתרונות לאתגרים מקומיים ו/או גלובליים של השותפים בו.
האקוסיסטם של הלמידה הוא מערכת דינימית בעלת מאפיינים של גיוון, אדפטיביות, עמידות ופרקטליות. בין השותפים באקוסיסטם חייב להתקיים שיתוף פעולה, ללא יחסי היררכיה. הפעילות באקסיסטם אינה לעבר כיוון מסויים, אלא היא רב ממדית. בניית האקוסיסטם צריך לנבוע מצורך אמיתי של כל השותפים בו.
עבור מי שנמצא בתהליך פיתוח מודל העבודה של האקוסיסטם של הלמידה, פאבל הציג משחק לוח שפותח מתוך מטרה לדון בחיבורים האפשריים בין חברי האקוסיסטם. המשחק קיים גם בגרסת סימולטור מקוון בה מקבל כל משתתף אווטאר ומגלם דמות באקוסיסטם המתהווה.
הובלה של האקוסיסטם מעלה אתגרים רבים, החל מתיאום טכני של שיתופי הפעולה בין הגופים, דרך התניידות הלומדים בין מרחבי הלמידה ועד ליצירת מערכת ערכים ומטרות משותפת.
וכמובן, עולה גם השאלה כיצד מתנהל הלומד בתוך האקוסיסטם המתהווה. רוזי קלייטון הציגה את מודל ערי הלמידה – בו מתרחש המעקב אחר הלמידה באמצעות תגי למידה המוענקים ללומד, המתנהל במרחבי הלמידה הפיסיים והמקוונים, על השגת מטרות שונות בתחום הידע, הערכים, המיומנויות והכישורים (למשל, עבודת צוות). התגים מהווים סוג של פורטפוליו של הלמידה.
נקודה שאליה חשוב לשים לב היא שאומנם בניית מרחב למידה עירוני המתבסס על אקוסיסטם מגוון, שובר את המחיצות הפיסיות המוכרות, אך לא בהכרח מצמצם את הפערים בין הקבוצות השונות באוכלוסיה, ולכן חשוב לוודא מתן הזדמנויות שוות, אולי באמצעות שילוב מודלים של שיתוף פעולה (כמו מודל הנבחרת) בין לומדים מאוכלוסיות שונות.
הובלת טרנספורמציה מערכתית
כשנכנסים לתהליך השינוי, חשוב לפתוח בבחינה של קהילת הלומדים, מאפיניה וצרכיה. מהם מאפייניהם האתנוגרפיים? מה מניע אותם? מהם תחומי העניין שלהם? מהם חוזקותיהם והאתגרים עימם הם מתמודדים ואותם עליהם לפצח?
יש מגוון רחב של תהליכים שצוותי ההוראה יכולים להכנס אליהם כדי לחקור את הנושא ולפתח אג'נדה, מטרות וכלים לבחינת השגתן (בין אם המטרות מתייחסות להישגי הלומדים, למיומנויות אותן רכשו או לרווחתם). חשוב שבתהליך יקחו חלק גם הלומדים עצמם, ישמיעו קולם, יקחו חלק בקביעת המטרות, כמו גם בעיצוב ובהובלה של התהליכיים שישורטטו. תהליך הבחינה יאפשר שינוי משמעותי ואפקטיבי יותר עבור כל השותפים. תכנית ELEVATE: agile design for high potential learners האוסטרלית היא דוגמה לתהליך מסוג זה המתבצע ברמה הלאומית ומטרתו עיצוב מחדש של בתי הספר כדי לייעל את נקודות החוזק של הלומדים. באתר התכנית ניתן למצוא מידע על תהליך החקירה, כולל נתונים וכלים. כל המידע מוצע גם להורדה.
זהו, על קצה המזלג… מעט מהתובנות שהתגבשו בי לאורך הוועידה… ממליצה לעקוב אחר דף הפייסבוק Gelp Israel ולקרוא על תובנות המשתתפים האחרים לכשיתפרסמו.
בהזדמנות זו אני רוצה להודות לצוות המוכשר ופורץ הדרך של מפרש על ההזמנה להצטרף לוועידה, לקחת פסק זמן מהיום-יום העמוס ולחשוב חינוך…
וגם להמליץ על הספר החדש יזמות וחדשנות בחינוך בעריכת בת חן וינהבר, המציג 13 מאמרים המספרים על המהפכה היזמית חינוכית שמוביל ארגון "מפרש".
