כלים קטנים גדולים

בְּלוֹג (Blog) או יוֹמַן רֶשֶׁת בעברית תקנית הוא סוג של אתר אינטרנט, בו מפרסמים הגולשים (הבלוגרים) מידע ותחושות בתחום העניין או המומחיות שלהם.

ניתן למצוא ברשת בלוגים בנושאים שונים ומגוונים – כאשר כל בלוג מתמקד בנושא ספציפי אחד בדרך כלל, או שיש לו קו מקשר בין התכנים השונים המתפרסמים בו. כך למשל נוכל למצוא ברשת בלוגים העוסקים בבישול, אופנה, ספורט, רכילות ולמעשה ניתן למצוא בלוגים כמעט בכל נושא.

מחקר שנערך באוניברסיטת חיפה בקרב כ-160 בני נוער, מצא כי כתיבה בבלוג אפקטיבית יותר להפחתת הקושי הרגשי-חברתי לעומת כתיבה ביומן אישי הנכתב למגירה. בייחוד כאשר מדובר בבלוג הפתוח לתגובות. לדברי החוקרים, הבלוג מאפשר לכותב להביע את עצמו, לאוורר רגשות, לארגן את מחשבותיו ובכך להקל על עצמו. החשיפה המקוונת מאפשרת לכותב לקבל משוב מהקוראים וכך גם תמיכה והצעות לעזרה. במהלך המחקר הספציפי, נערכה בקרה על התגובות אותן מקבלים הכותבים, כדי למנוע פגיעה, דבר שהוסיף לתחושת הביטחון שחוו בני הנוער.
לקריאה נוספת על המחקר

מה ההבדל בין בלוג לבין אתר אינטרנט רגיל ?

לבלוג מספר מאפיינים המייחדים אותו מאתר רגיל:

• אישי מול רשמי – בלוג משדר בדרך כלל נימה פחות רשמית ומעונבת, ביחס לאתר רגיל. זאת מכיוון שכפי שכבר הגדרנו אותו קודם לכן, הוא סוג של יומן רשת – מקום לפרסום מחשבות ותחושות…
• סדר הרשומות – בעוד באתר רגיל התכנים מאורגנים על פי סדר שנקבע מראש וגולש הנכנס לאתר יראה בכל ביקור אותו שער כניסה. בבלוג מתפרסמות הרשומות (הפוסטים) בסדר כרונולוגי, כך שהרשומה האחרונה שפורסמה על ידי כותב בלוג היא הרשומה הראשונה אותה רואה הגולש הנכנס אליו.
• דינאמיות מול סטאטיות – בניגוד לאתר רגיל שהוא סטטי בדרך כלל, אחד המאפיינים הבולטים של הבלוג הוא הדינאמיות וההתחדשות.
• מהירות וקלות פרסום – אחת הסיבות שכל כך כיף ונגיש לכתוב בבלוג היא קלות ומהירות הפרסום, כל כך פשוט עד שניתן לפרסם פוסט גם ממכשיר הטלפון הנייד באמצעות אפליקציה מתאימה ואף באמצעות משלוח הודעת דואר אלקטרוני.
• אינטראקציה עם גולשים – בלוג מזמן אינטראקציה רבה יותר עם גולשים, ביחס לאתר רגיל. למעשה יש המודדים את הצלחת הבלוג בהתאם למידת האינטראקציה שהוא מייצר מול הגולשים. ולכן בלוגים רבים מאפשרים רישום תגובות בתחתית הפוסטים, כך שהגולשים מוזמנים להגיב לרשומות השונות ולמעשה יכולים לפתח דיון, אשר יכול להשפיע גם על הנכתב ברשומות הבאות שיפרסם הבלוגר.
• קבלת עדכונים – בלוג מאפשר לקוראים לעקוב בקלות אחר עדכונים שהועלו לבלוג. כאשר קורא מחליט שהוא מתחבר לתוכן הבלוג הוא יכול לבחור להיות מנוי לעדכונים, וכך לקבל את הפוסטים בדרך בה יבחר, בין אם באמצעות הודעת דואר אלקטרוני, פייסבוק, טוויטר, גוגל פלוס, RSS ועוד … (כמובן, בתאי שהבלוגר יפתח אופציות אלו…).

מתי כדאי לפתוח בלוג ולא אתר רגיל ?
אין תשובה אחת מוחלטת, אך אם נעיין ברשימת ההבדלים שתיארנו קודם לכן, ניתן להגיד שאם רצונכם באתר דינמי, מתחדש, קל לתפעול המציג את הנימה האישית שלכם ומזמן אינטראקציה גבוהה עם הגולשים, בלוג הוא הפלטפורמה בשבילכם.

אחת הדרכים לקיום למידה פעילה ואותנטית עם תלמידים, היא שימוש בבלוג ככלי להבעה עצמית – אישית או קבוצתית.
הבלוג מאפשר לתלמידים, הרגילים בדרך כלל להסתכל על העולם מעיני המורה, לבחון את הדברים דרך העיניים הפרטיות שלהם, דבר המחייב אותם להיות פעילים ומעורבים בתהליך הלמידה.
באמצעות הבלוג יכול התלמיד לחלוק עם אחרים ידע, תחושות, לבטים, קשיים והצלחות.
הבלוג משמש למעשה ככלי רפלקטיבי לניהול ותיעוד תהליך הלמידה, מנקודת המבט של התלמיד כמובן.

ניתן לחלק את הבלוגים למספר סוגים, אנחנו בחרנו לחלק אותם על פי רמות השיתוף וקהל היעד:

• בלוג אישי סגור – בבלוג אישי סגור יש כותב יחיד שהוא התלמיד ורק למורה יש הרשאה לצפות בתוכן. בלוג מסוג זה מאפשר יצירת מרחב אינטימי וחיזוק של הקשר בין המורה לתלמיד. לתלמיד יש אפשרות להתבטא בחופשיות ללא חשש מביקורת. החיסרון בבלוג מסוג זה הוא שאיבדנו את אלמנט ההפריה ההדדית הקיים בבלוגים פתוחים. בלוג אישי סגור יכול להתאים לשילוב ככלי רפלקטיבי בשיעור מחנך וגם בתחומי הדעת. כך למשל ניתן לשלב בלוג בלימודי הפסיכולוגיה, כאשר בסיום לימוד כל נושא יתבקש התלמיד להתייחס לשתי נקודות: דבר אחד שלמדתי על הנושא וכיצד הדבר שבחרתי לציין יכול לתרום לי בהמשך הדרך. בלוג מסוג זה יסייע לתלמיד למצוא את המשמעות בלמידה; תלמידים הכותבים עבודת חקר או פרויקט אומנותי יכולים ללוות את התהליך בכתיבת בלוג בו יכתבו על הקשיים, הלבטים, שהם חווים לאורך הדרך, תובנות ועוד; בשיעור ספרות יוכלו התלמידים לכתוב בלוג שהוא אישי וסגור, בו יתאר התלמיד את התהליך שהוא עובר במהלך הקריאה, את החיבור שלו לדמויות ועוד.
• בלוג אישי פתוח – בלוג אישי יכול להיות גם פתוח, כך למשל המורה חניתה חן מבית הספר הניסויי הוברמן בחרה לפתוח בלוג למטרת תיעוד ושיתוף של העשייה החינוכית בכיתתה כאשר לכל אחד מתלמידי כיתה ד' אותם לימדה נפתח בלוג אישי פתוח המשקף את תהליך הלמידה האישי שלו. בבלוג האישי התלמידים עיבדו את החומר הלימודי ותחושותיהם בקשר אליו לפוסט ובנוסף גם שיתפו בחוויות מאירועים שחוו במהלך הלימודים, בחופשות ועוד. בלוג מסוג זה יכול לשמש גם לכתיבת עבודת שורשים, כאשר כל פוסט מציג מעגל חיים.
• בלוג כיתתי סגור – בלוג כיתתי סגור מאפשר ליצור אינטימיות כיתתית ולהביע רעיונות ומחשבות בסביבה בטוחה ומפוקחת שהחוקים בה מוגדרים מראש. ניתן להגדיר שתגובות שהועלו לבלוג יפורסמו רק באישור המורה, וכך למנוע התנהלות לא ראויה. ניתן לשלב בלוג מסוג זה בשיעורי חינוך, כאשר הבלוג מהווה סוג של יומן כיתתי בו התלמידים כותבים על נושאים אקטואליים ונושאים שמעסיקים אותם. ניתן לשלב את הבלוג הכיתתי הסגור גם בתחומי הדעת, כך למשל לפי הצעתה של המורה אתי נוי-שמעוני, לאחר שתלמידי סוציולוגיה ילמדו מיהו מנהיג ומהם מאפייניו, יוכלו בשיעורי הסוציולוגיה לכתוב בלוג שכותרתו 'מנהיגות נשית' – בו כל תלמיד יציג מנהיגה אחת, יעלה את קורות חייה, תמונתה ויסביר מדוע בחר בה.
• בלוג כיתתי פתוח – ניתן לעשות שימוש בבלוג כיתתי פתוח כדי לחשוף הורים לנעשה בכיתה, למשלוח הודעות ועדכונים, מידע על שיעורי בית, צילומים מהטיול האחרון ועוד. בלוג כיתתי פתוח יכול לשמש בשיעורי תנ"ך או היסטוריה, כדי לתאר את עלילותיה של דמות מקראית או היסטורית, מעיניה של הדמות המתוארת בנקודת זמן ספציפית – כך שלכל תלמיד אחריות לתאר תקופה מסוימת בחייה. שימוש בבלוג מסוג זה נעשה בבית הספר על שם מנחם בגין בקרית גת, שם התנסו תלמידי כיתה ו' בכתיבת יומן בלוג לדמותו של מנחם בגין, כחלק מהלמידה בשיעורי השפה. באמצעות העיסוק בבלוג, התלמידים התנסו בכתיבה ביוגרפית בתבנית יומן אישי, תוך הצגת נקודות מבט שונות של הדמות. תיאור של הבלוג והתהליך ניתן לקרוא בבלוג מורים משתפים בחוויות מהשטח. בלוג מסוג זה יכול לשמש גם ככלי דיאלוגי נוסף, המלווה שיתופי פעולה בין כיתות או בתי ספר.

• בלוג בית-ספרי פתוח –  בלוג בית ספרי פתוח יכול לשמש כעיתון או ניוזלטר עבור קהילת בית הספר לדיווח על אירועים, חדשות ועוד. בשיעורי ספרות יוכלו תלמידים לעשות שימוש בבלוג בית ספרי פתוח – להציע לתלמידיהם לכתוב המלצות על ספרי קריאה. את הבלוג ניתן לקשר לאתר הספרייה, בכדי שיוכל לשמש את כלל תלמידי בית הספר.
• בלוג מורה אישי פתוח – מורים רבים עושים שימוש בבלוגים כדי לשתף בחוויותיהם מתחום ההוראה: קשיים והצלחות או טיפים ומידע. ניתן לראות דוגמאות לכך בבלוג של ליאת שמרלינג "מורה בפיג'מה" או בבלוג של תומר ברץ.

אבל בלוג לא חייב להיות מבוסס טקסט …

• בלוג מבוסס וידיאו (vlog) – מורים ותלמידים יכולים לפרסם בלוג וידאו בכל תחום דעת, כך למשל יכול מורה למתמטיקה לפרסם עבור תלמידיו בלוג-וידאו (ולוג) המכיל סרטונים קצרים המציגים דרכים שונות לפתרון תרגיל. במסגרת הוראת ולימודי המדעים, יכולים מורים ותלמידים לפרסם רשומות (פוסטים) המתעדות ניסויים אשר צולמו בכיתה או בבית או לתעד וידאו את תהליך עבודת הביוטופ.

• בלוג מבוסס תמונות – תלמידי מגמת צילום ואומנות יכולים לפרסם תמונות שצילמו, כולל את הרציונל.

• בלוג מבוסס אודיו – תלמידי מגמת מוסיקה או תקשורת (בדגש על רדיו) יכולים לפרסם בבלוג מסוג זה הקלטות אודיו פרי עמלם, לטובת קהל מאזיניהם, פודקאסטים.

לפני שמתחילים בתהליך שילוב הבלוגים בכיתה, מומלץ לקיים שיעור הכנה המציג את עולם הבלוגים בפני התלמידים.

בבית הספר על שם מנחם בגין, אותו הזכרנו קודם לכן, הקצו לצורך ביצוע פרויקט הבלוג 9 שיעורים: בשלושת השיעורים הראשונים, למדו התלמידים על חשיבות השיתוף במידע, דרכים לשיתוף מידע, הכירו את המושג בלוג ולמדו על מושגים ותכנים מעולם האינטרנט, הכירו דוגמאות של בלוגים שנכתבו על ידי תלמידים ומבוגרים, והשוו בין אתר רגיל לבלוג; בשלושת השיעורים הבאים, התחלקו התלמידים לקבוצות, עסקו בטקסטים מידעיים, חקרו סוגיות שונות אשר קשורות לתחנות בחייו של מנחם בגין, איתרו ומיזגו מידע ממגוון מקורות, התנסו בכתיבה ושכתוב, תוך הקפדה על שמירת מאפייני הנושא הנבחר לצורך כתיבת הרשומה (פרטים אישיים, רקע על התקופה, ייחודה של הדמות). ברשומות שולבו תמונות וסרטונים הקשורים בנושא הנבחר, תוך ציון מקורות המידע בהם השתמשו התלמידים; בשלושת השיעורים האחרונים, פרסמו התלמידים את רשומת הבלוג (הפוסטים), בחרו מילות מפתח וציינו תגיות, הגיבו לרשומות חבריהם וכתבו רפלקציה על התהליך.

כאשר מדובר בתלמידי החטיבה העליונה, מאחר והם מכירים טוב יותר את מושגי הרשת, ניתן לאפשר להם שלב הכרות קצר יותר, הכולל בעיקר התנסות בקריאת בלוגים של בני גילם.

משום שהכתיבה בבלוג יכולה להיות מאוד אישית, יש סכנה שתוך כדי הכתיבה נאבד את דרכנו והתוצר לא יענה על הקריטריונים המקוריים שהצבנו לעצמנו ועל כן חשוב שטרם פתיחת הבלוג, נקבע את אופן פעילותו:

• התנהלות ברשת – מומלץ לקבוע עם התלמידים כללים להתנהלות מכבדת הן בכתיבת הפוסט והן בכתיבת התגובות.
• מועדי פרסום – מומלץ לקבוע מראש נקודות זמן לעדכון הבלוג לאורך השנה – אחת לשבוע או חודש או בסיום נושא לימודי, חג, חופשה או טיול. ניתן אף להציע בונוס לתלמידים שיכתבו בנקודות זמן נוספות.
• תוכן הפוסט – על המורה המנחה להציג מספר נקודות אליהן יתבקש התלמיד להתייחס בכל רשומה. בהקשר זה מומלץ להימנע משאלות סגורות, ולהעדיף נקודות לדיון על פני שאלות אינפורמטיביות. חשוב שהרשומה תנוסח על ידי התלמיד כחיבור רציף ולא בצורה של שאלה-תשובה.
• ניסוח – אמנם הבלוג אינו מחייב התנסחות רשמית, אך יש לשמור בו על כתיבה בהירה, רהוטה ומכבדת.
• בלוג אישי / כיתתי / בית ספרי – על המורה לקבוע האם לכל תלמיד יהיה בלוג אישי וכל הבלוגים ירוכזו לאחר מכן במקום אחד או לחילופין יפתח בלוג כיתתי בו לכל תלמידי תהיה פינה משלו (באמצעות שימוש בתגיות שם).
• רמת חשיפת הבלוג – חושב לקבוע מראש וליידע את התלמידים האם הבלוג יהיה פתוח לציבור הגולשים או לקבוצת אנשים סגורה. במקרים מסוימים החשיפה מעודדת יצירתיות, דיוק ותחרותיות מסוימת. אבל חשוב לזכור שלעתים דווקא בלוג סגור המאפשר לתלמיד מידה של פרטיות עשוי לשחרר אותו מפחד החשיפה בעת הכתיבה.
• תגובות – על המורה לקבוע האם לאפשר פרסום תגובות בבלוג והאם התגובות יתפרסמו אוטומטית או רק לאחר אישור, במידה והחלטנו לאפשר תגובות בבלוג, חשוב להנחות את התלמידים לכתיבת תגובות ענייניות ומכבדות.

הרשת מציעה מגוון פלטפורמות חינמיות ליצירת בלוגים, כאשר הפלטפורמות הפופולאריות ביותר ליצירת בלוג הן blogger ו-wordpress.

לפניכם טבלה המציגה את הפונקציות שמציעות ארבע פלטפורמות ליצירת בלוגים:

פלטפורמת blogger היא הפשוטה והנוחה ביותר בעבודה עם תלמידים – להדרכה על הפלטפורמה, ב"כלים קטנים גדולים".

לסיכום,

אופיו של הבלוג הופך אותו לכלי פדגוגי מצוין לתרגול מיומנויות כתיבה וליצירת חיבור אישי בין הלומד לחומר הלימוד.

בלוג יכול לשמש ככלי רפלקטיבי לדיווח אישי על תהליך יצירה מתמשך (עבודת חקר, פרויקט אומנותי ועוד) בו משתף הכותב בלבטים, קשיים, רגשות, סיבות לבחירות שביצע במהלך הדרך ועוד.

בסופו של התהליך יכול הבלוג לשמש את המורה והתלמיד ככלי לבחינת התהליך המורכב אותו עברו יחד – להציג את הקשיים שחווה התלמיד במהלך הדרך ואת הגורמים אשר סייעו לו להתמודד עימם ותובנות נוספות.

הרעיונות לשילוב בלוגים בהוראה הם בלתי מוגבלים. חשוב שהשימוש בבלוגים בכיתה ייעשה לאחר חשיבה מדוקדקת על מטרות הבלוג וכתיבת תכנית עבודה מסודרת, זאת כדי שהתוצר יהיה איכותי והתהליך בעל משמעות.

הפוסט עודכן בעקבות הרצאה מקוונת מטעם המזכירות הפדגוגית,
שניתנה בתאריך 05/08/2015 על ידי אפרת מעטוף וענבל נגבי לקהל מדריכים ומורים.