כאשר מדברים על למידה שיתופית מדברים בדרך כלל על למידה בקבוצה, בחברותא, על עבודת צוות, על אמון ועל נתינה.
ככל שמתרחב השימוש ברשתות חברתיות ובכלים דיגיטליים בתהליכי הוראה-למידה, עולה שוב ושוב השאלה – מה זו בכלל למידה שיתופית ?
מאחר והשימוש במילה העברית שיתופיות טומן בחובו גוונים רבים של שיתוף, מקובל להתייחס לרמות השונות של השיתופיות באמצעות שימוש במושגים: Sharing, Cooperating, Collaborating.
הרמה הראשונה של שיתופיות היא Sharing.
Sharing מתייחס למהלך שהוא חד צדדי, שבו הלומד משתף אחרים ברעיון או בתוצר מוגמר, כדי שגם הם יוכלו ליהנות, ללמוד ואף לעשות בו שימוש.
דוגמה לשיתופיות זו, ברמה הבסיסית שלה, ניתן לראות באתר היסטוריה און-ליין, המציג מגוון תכנים שיצרו מורים להיסטוריה. דוגמה נוספת, ניתן לראות ב-Roojoom של יעל נזר בו תלמידים משתפים זה את זה בתעודות הזהות שיצרו למדינה כלשהי ויעל עצמה משתפת מורים במגוון התוצרים ומאפשרת בכך גם להם ללמוד על רעיונות חדשים לעשייה בכיתה.
כמובן, שאפשר לבצע Sharing ברמה גבוהה יותר של שיתוף, בה הצופים גם מעניקים משוב על התוצר. דוגמה לכך ניתן לראות בקבוצות הפייסבוק בהן מורים מעלים חומרי לימוד ומקבלים משוב מעמיתיהם.
יש מגוון רחב של כלים היכולים לשמש אתכם לצורך שיתופיות ברמת Sharing, החל מכתיבה בפורום הקורס, דרך ציוץ בטוויטר ולמעשה גם בלוג זה מהוה פלטפורמה לשיתוף.
עיקר היתרונות של שיתופיות ברמת ה- Sharing הם בהעברה והנגשה של מידע, ובקבלת משוב על תוכן שיצרתי. יש בכך הפריה רעיונית ותכנית מבלי צורך באינטראקציה או רכישת אמון עמוקה בין חברי הקבוצה. החסרונות הם בכך שרמה זו של שיתופיות לא מזמנת העמקת הידע כתוצאה מהפריה הדדית, כפי שנוכל לראות ברמות הבאות.
הרמה השנייה של שיתופיות היא Cooperating.
רמה זו מתייחסת לתהליך מכוון ליצירת תוצר משותף, שמתקיימת בו חלוקת עבודה ברורה בין חברי הצוות – התוצר המשותף נוצר על ידי מספר שותפים, כאשר כל אחד מהשותפים אחראי על חלק מסוים, מוגדר ומובחן במשימה. רמה זו של שיתופיות מאפיינת מופע (הצגה, קונצרט) או משחק ספורט (כדורסל, כדורגל), כאשר לכל אחד מחברי הקבוצה תפקיד ברור והאפקט מתקבל כאשר כולם חוברים יחדיו.
בכיתה או בקורס נוכל לקיים שיתופיות ברמה זו באמצעות יצירת מצגת שיתופית בגוגל דרייב (ראו דוגמה), כאשר כל חבר בצוות יוצר שקופית נפרדת; בכתיבה משותפת של מסמך כאשר כל חבר כותב פרק או בקבוצה של מורים או לומדים היוצרים מאגר שאלות-תשובות לקראת מתכונת. כאשר בסיום הכתיבה, היצירה, תתקיים עריכה והאחדה של התוצר על חלקיו השונים כדי להגיע לתוצר סופי יחיד ואחיד.
כאשר מדברים על Cooperating חשוב להתייחס גם ל-'שיתופיות עוקבת' ו'שיתופיות מקבילה'.
שיתופיות מקבילה כשמה כן היא – מדברת על עבודה בו זמנית ליצירת תוצר משותף. כמו למשל, כאשר כל אחד מחברי הצוות מתבקש להכין שקף אחד מתוך מצגת שלמה. או כפי שמופיע בסרטון זה, כאשר לכל אחד מחברי הצוות תפקיד מובחן ביצירת המוסיקה וכולם פועלים במקביל.
לעומתה, השיתופיות העוקבת, מתייחסת לתהליך בו חבר צוות אחד מסיים את חלקו ורק אז יכול חבר הצוות השני להתחיל לעבוד, על בסיס התוצר של קודמו, כמו למשל בכתיבת סיפור משותף או כפי שמופיע בסרטון זה, כאשר לכל אחד מהעובדים במפעל יש תפקיד מובחן ביצירת הבובה, והוא יכול לבצעו רק בתנאי שהעובד שהיה אמון על השלב הקודם ביצע אותו בהצלחה
הרמה השלישית של שיתופיות היא Collaborating.
Collaborating מתייחס לשיתופיות הכוללת עבודה משותפת ודינמית, לאורך כל תהליך היצירה. כאשר על אף שיש חלוקת תפקידים בין חברי הצוות, כל אחד מחברי הקבוצה מחויב לביצוע המשימה ולכן גם מתבצעת כל העת הערכה מחדש של המצב והתאמת התפקוד לביצוע של חברי הקבוצה האחרים ובהתאם לצרכים, ובאמצעות התייעצות ועזרה הדדית.
כלי מושלם לשיתופיות מסוג זה הוא מסמך בגוגל דרייב כאשר כל חברי הצוות עובדים על תוכן המסמך, למשל כתיבת מאמר או עבודת חקר בצורה משותפת. דוגמאות נוספות יכולות להיות הפקת מופע, כרזה.
משל אווזי הבר המוצג בסרטון המצורף ממחיש בצורה יפה סוג זה של שיתופיות:
כפי שראינו, הרמה הבסיסית ביותר של שיתופיות (Sharing) היא פרסום תוצרים במרחב מקוון (ובכלל), לאחר מכן ניתן לדבר על הצגת התוצרים בפני הקבוצה מתוך מטרה לקבל משוב עמיתים. הרמה השנייה (Cooperating) מתייחסת לשיתופיות מקבילה של ביצוע מרכיב ממשימה או שיתופיות עוקבת בה כל שותף מתבסס בעבודתו על התרומה של קודמו. הרמה האחרונה (Collaborating) דורשת את האמון הרב ביותר ומאפשרת שיתופיות סינרגטית – שיתוף פעולה מלא לאורך כל התהליך.
בתהליך הבניית הידע מתרחשת למעשה אינטראקציה בשלושה מישורים: אינטראקציה בין הלומדים-השותפים, ביוזמה עצמית של הלומדים; אינטראקציה בין הלומדים לבין המורה המנחה; ואינטראקציה של הלומדים עם מקורות המידע (כולל מומחים).
כאשר אנו קובעים את רמת השיתופיות במשימה מסוימת, עלינו להתחשב כמובן במטרות המשימה ולהתאימה לאופי התלמידים ויכולותיהם. אך חשוב לזכור שגם לרמת האמון בתוך הקבוצה יש חשיבות – ככל שרמת האמון גבוהה יותר, ככל שחברי הקבוצה מאמינים כי שותפיהם למשימה מסוגלים לבצע את המשימה ויעשו זאת בנאמנות, כך ניתן להטיל על הקבוצה משימה המשלבת שיתופיות ברמה גבוהה יותר. בהקשר זה חשוב להתייחס לאחריות הלומד – למידה שיתופית משמעותה למידה פעילה בה ללומד יש אחריות על התהליך והתוצר – אחריות הן בפני עצמו והן בפני שותפיו לקבוצה. בייחוד כאשר מדובר ברמות הגבוהות של שיתופיות.
לפני שניגשים להובלת למידה שיתופית, חשוב שהמורה ישאל את עצמו מספר שאלות: האם הלמידה השיתופית מתאימה לקבוצת הלומדים ? האם היא מתאימה לנושא הנלמד ? וחשוב לא פחות – האם היא מתאימה לי ? תוך התייחסות לכך שבלמידה השיתופית המורה אינו המקור הידע העיקרי אלא משמש כמנחה המניע את הלומדים במהלך תהליך איסוף והבניית הידע.
לסיום, מצורף סרטון שיצרה נעמה כהן-ברוכי ומומלץ לצפייה ביחד עם תלמידים.
לעיון נוסף: למידה שיתופית באתר משרד החינוך | למידה שיתופית מקוונת: עקרונות, תהליכים וכלים מתוקשבים, מאת עמי סלנט | על למידה שיתופית מאת ליאת בדיחי אייל | שיתופיות היא שם המשחק, מאת אביב צמח | שיתוף מהו – cooperation או collaboration, או משהו אחר, מאת אלי מירון.
הוצג כחלק ממפגש סינכרוני למורי-מורים פסג"ה כרמיאל, 27.3.2014
