הבינה המלאכותית איתנו כבר מספר עשורים.
השקת הכלי ChatGPT בדצמבר 2022 היוותה אבן דרך משמעותית בתחום, שכן היא הציגה את ההתקדמות בתחום בינה המלאכותית היוצרת, וציינה את ראשיתה של מהפכה טכנולוגית, אשר אינה פוסחת כמובן גם על עולם החינוך.
שנת 2023 שטפה אותנו בגל מתפרץ של כלים והמון חדשנות ויצירתיות בקרב המשתמשים.
מצורפת רשימת הפוסטים שפורסמו בבלוג בנושא – לחצו כאן.
בפוסט זה אבקש להתמקד בכלי הצ'ט מבוססי הבינה המלאכותית, תוך עיסוק בחוויותיהן של שבע נשות חינוך (כולן לומדות בקורס 'מומחים בכלים קטנים גדולים', נכון למועד ביצוע הריאיונות עמן), אשר החלו לעשות שימוש בכלים אלו לצורך פיתוח תכני הוראה, ובתפיסותיהן לגבי היעילות והפוטנציאל של שימוש בכלים אלו בחינוך.
תודות !!
תודה ל-8 הנשים הנפלאות שסייעו לי בשלב הראיונות והכתיבה:
תודה לפרופ' תמי זייפרט, על ההנחיה לעבודת הגמר במסגרת התכנית לתואר שני בטכנולוגיה בחינוך במכללת סמינר הקיבוצים ❤️
תודה רבה ל-7 המרואיינות אשר הקדישו לי מזמנן ושיתפו אותי (ואותנו) בחוויותיהן – אורלי לינדנר-בוכהיים, איריס מירון-גלמן, אפרת ברנשטיין, דבורית כהן, טטיאנה דרפקין, עינבל אריאלי ורקפת בצלאל – תודה ענקית לכל אחת ואחת מכן ! ❤️
- הראיונות התקיימו במהלך חודשים מאי-יוני 2023.
- טקסט זה הוא תקציר ערוך (גם אם ארוך…) של העבודה.
מהפכת הבינה המלאכותית היוצרת
הבינה המלאכותית (AI – Artificial Intelligence), אשר את התפתחותה המואצת אנו רואים בשנה האחרונה, החלה למעשה להתפתח כבר באמצע המאה הקודמת. הבינה המלאכותית נוכחת בתחומים רבים של חיינו ואנו עושים שימוש במוצרים מבוססי בינה מלאכותית על בסיס יומיומי.
לאחרונה חלה האצה בפיתוח יישומי הבינה המלאכותית, שהביאה להופעתם של "כלי בינה מלאכותית יוצרת" (AI Generative) המסוגלים לייצר תוכן חדש (טקסט, תמונה וכד'), במקום רק לנתח נתונים קיימים. כלים אלו עוררו עניין רב ודיון לגבי השימוש בכלי הבינה המלאכותית בתחומים שונים, כולל בעולם החינוך.
הבינה המלאכותית היוצרת היא טכנולוגיה משבשת (Technology Disruptive) אשר חשוב שמחנכים יכירו ויבינו את ההזדמנויות והאתגרים שהיא מציבה.
ביום האחרון של חודש נובמבר 2022, השיקה OpenAI את ChatGPT – צ'טבוט מבוסס בינה מלאכותית אשר זכה לפופולאריות רבה בקרב הציבור, וסימן מהפכה בתחום המודלים של השפה. סוג חדש זה של בינה מלאכותית יוצרת, המסנתז מידע, מגיב במהירות ומייצר רעיונות יצירתיים, התאפשר הודות להתקדמות בעיבוד שפה טבעית וטכנולוגיית למידה עמוקה.
טקסט זה יעשה שימוש בשם ChatGPT כשם גנרי לכלי הצ'ט מבוססי בינה מלאכותית, ולכן מתייחס גם לכלי Microsoft Copilot (Bing), ו-רובי הבוט, שניהם כלים מבוססי ChatGPT של OpenAI. כמו גם לכלי מקביל נוסף – Bard של חברת Google, גם הוא צ'ט מבוסס בינה מלאכותית המאומן על מערך נתונים שונה. ו-Claude שהושק מאוחר יותר על ידי Anthropic. לכל אחד מכלים אלו מאפיינים ייחודיים, ועם זאת רב הדומה על השונה. כאמור, מאחר ומאפייניהם הרלוונטיים של הכלי דומים, אני אשתמש בשם ChatGPT כשם גנרי, על שם הכלי שהשקתו סימנה את ראשית המהפכה.
מורים רבים כבר החלו בשילוב ChatGPT בפעילויות לימודיות שונות. בחלק מהפעילויות גם התלמידים עצמם כבר עושים שימוש בכלי. חשוב לציין בהקשר זה, כי תנאי השימוש בחלק מכלי הצ'ט מבוססי הבינה המלאכותית קובעים שמשתמשים חייבים להיות בני 18 ומעלה ולכן כל הזמנה או בקשה מתלמידים שהם מתחת לגיל זה להשתמש בכלים אלו מפרה למעשה את תנאי השימוש בכלי. בכלים אחרים המגבלה אומנם עומדת על גיל 18, אך כן ניתן לעשות שימוש בגיל צעיר יותר בהסכמת אפוטרופוס (למשל, ChatGPT מגיל 13, Bard במסלולי שימוש במסויימים מגיל 13, רובי הבוט ללא הגבלת מינימום).
מידע והדרכות על כלי הצ'ט תוכלו למצוא בקישורים המצורפים:
ל-ChatGPT אשר אומן על מערך נתונים עצום של טקסט, יש היכולת ללמוד דפוסים ויחסים בשפה, לייצר תגובות מותאמות אישית, כמו אנושיות, על ידי ניתוח והתאמה של תשובותיו בהתאם לקלט המתקבל מהמשתמש. ל-ChatGPT יכולת הסתגלות ושיפור עצמית, הוא זוכר ומשלב תוכן משיחות קודמות, ומאפשר שיחות טבעיות וקוהרנטיות עם המשתמש. פורמט הדיאלוג של הנחיות טקסטואליות מצד המשתמש (prompt) ופלט טקסטואלי שמתקבל על ידי ה-ChatGPT מזמן למשתמש חוויית שיח אישי המעודדת את המשתמש להמשיך ולדייק את צרכיו ולבקש הבהרות מהצ'ט, תוך שהוא משתמש במילותיו שלו (שפה טבעית).
במהלך שיח זה מתאפשר גם ל-ChatGPT להודות בטעויות המופיעות בתשובותיו, במידה והמשתמש הפנה את תשומת ליבו אליהן, לבקש הכוונה מדויקת יותר מהמשתמש בעקבות שאלה שנשאל, ואף לסרב לענות על בקשה שאינה הולמת או מתאימה ליכולותיו.
בניגוד למנועי חיפוש המספקים פלט של רשימת מקורות, ה-ChatGPT מייצר תשובה כתובה המופקת על סמך מידע רלוונטי, מה שהופך את פלט המידע לנוח ומונגש עבור המשתמש.
בטקסט זה ביקשתי לעסוק בהשפעותיו של ChatGPT על עבודת המורה, וליתר דיוק, בחוויות של מורות ביישום טכנולוגיית הבינה המלאכותית ChatGPT לפיתוח תכני הוראה. שאלת המחקר בה התמקדתי היא מהן חוויותיהן של מורות בשימוש בטכנולוגיית הבינה המלאכותית ChatGPT לפיתוח תכני הוראה, וכיצד חוויות אלו מעצבות את תפיסותיהן לגבי היעילות והפוטנציאל של שימוש בכלי זה בחינוך? כמובן שבשל אופי עבודת המורה, לא ניתן היה להימנע גם מהתייחסות להשפעת המהפכה גם על התלמידים.
הצ'אטבוטים בעולם החינוך – ההבטחה
השקתו של ChatGPT משכה גם את תשומת הלב של קהילת המורים, אשר החלו לחקור את היישומים הפוטנציאליים בכלי, ולבחון את השיקולים שיש לקחת בחשבון בעת שימוש בו בחינוך.
ChatGPT צבר פופולריות רבה בקרב מורים. אחת הסיבות לכך נוגעת לאופיו של הכלי אשר בניגוד למנועי החיפוש, המייצרים כמות עצומה של מידע עם תוצאות אין סופיות, מייצר תשובות ברורות ורלוונטיות שקל יותר להתמודד איתן והופכות את הידע למונגש יותר. יתרה מכך, הידע הרב של ChatGPT בתחומים שונים, הזמינות, היכולת להציע הצעות מעשיות, כמו גם האפשרות של המשתמש לשאול שוב ושוב שאלות ולבקש הבהרות, הופכים את ChatGPT לסוג של עוזר אישי למורה, או מנטור, עימו ניתן להתייעץ כמעט ללא הגבלה. כך, על ידי מינוף יכולות ה-ChatGPT יכולים מורים לשפר את תהליך ההוראה שלהם ולהציע חווית למידה טובה יותר לתלמידיהם.
ChatGPT הוא כלי רב תכליתי שניתן להשתמש בו במגוון רחב של דרכים לתמיכה בתהליכי הוראה. כבר היום, אנשי חינוך בוחנים ומיישמים דרכי שימוש יצירתיות בכלי זה לצורך שיפור עבודתם בתחומים שונים, וניתן לראות כי הפוטנציאל של טכנולוגיה חדשה זו משנה את הדרך בה אנו חושבים על עיצוב למידה. מורים יכולים להשתמש ב-ChatGPT כדי לייצר סוגי תוכן שונים: תוכניות לימוד שנתיות; ניסוח מטרות למידה; מערכי שיעור, דפי עבודה ומבדקים; טיפים לניהול כיתה; כללי התנהגות לכיתה; הנחיות לפעילויות למידה; נקודות לדיון על ספר, אירוע היסטורי או כל נושא אחר; קווי מתאר למצגות ולהרצאות; ניסוח בעיות מילוליות במתמטיקה ובמדעים; הנחיות לביצוע ניסויים מדעיים; טיפים ליצירת פעילויות למידה והצעות לשיפור ההוראה; הצעות לשימוש בכלים דיגיטליים; הצעות לאופן העברת רעיון לתלמידים בגילאים שונים וברמות ידע ויכולות שונות; פירוק משימה גדולה לרשימה של מטלות קטנות יותר כדי שהתלמידים יוכלו להתמודד איתן; הדגמות לתלמידים מתקשים; כתיבה והמרה של טקסטים לתלמידים ברמות קריאה שונות; קבלת משוב על טקסט שהמורה או תלמידיו כתבו וזיהוי החוזקות והחולשות שלו; פיתוח מערכי שיעור וחומרי למידה המותאמים לכישורי התלמיד, לתחומי העניין שלו ולמטרות הלמידה הספציפיות הרלוונטיות עבורו; כל אלו יש בהם כדי לסייע לכל מורה, ובמיוחד למורים חדשים בתחום שיש להם פחות ניסיון פדגוגי וידע בנושא השיעור.
בהקשר זה יש לציין כי מורים מבלים לעתים קרובות זמן משמעותי בהכנת חומרי לימוד, בממוצע כ-11 שעות שבועיות. ChatGPT יכול לסייע בהפחתת עומס העבודה בתחום זה באופן משמעותי, מה שיאפשר למורים לחסוך זמן יקר ולנצלו בצורה שונה.
מורים רבים כבר החלו לשתף את חוויית השימוש שלהם ב-ChatGPT, ונראה כי על ידי שילוב המומחיות של המורים עם היכולות של ChatGPT, תחום החינוך יכול לחוות שיפור משמעותי ולספק חווית למידה טובה יותר עבור התלמידים.
ואומנם, ChatGPT מהווה כלי שימושי למורים, והוא יכול לייעל את עבודתם ולסייע להם בהקלת העומס, אבל ראוי לציין כי הוא אינו יכול להוות תחליף להם. בעוד שהצ'אט יכול לסייע בהפקת חומרי הוראה, המורה נותר המומחה בכל הנוגע לכיתתו ולדרישות המקצוע, והוא בעל התפקיד שיש בידיו את המנדט של הפעלת שיקול דעת וקבלת החלטות.
ובכל זאת, הבינה המלאכותית היוצרת היא חידוש שטומן בחובו הבטחה שיכולה להשפיע לטובה על הכשרת המורים, במונחים של רפלקציה עצמית לגבי תפקיד המורה וחשיבה ביקורתית לגבי תהליכי ההוראה, הלמידה וההערכה.
העתיד החדש מתחיל להתעצב כעת, והמורים צריכים להתכונן אליו, ללמוד לנווט בו ולחשוב על השפעתו על תפקידם כמחנכים.
הצ'אטבוטים בעולם החינוך – האתגר
כלי הצ'ט מבוססי הבינה המלאכותית אינם בהכרח מותאמים לדרישות החינוכיות. למרות שהם עשויים ליישם פעולות באופן דמוי אנושי, הם מעבדים מידע בצורה שונה מהדרך שבה אנשים עושים זאת. לכן, על המורים להיות זהירים בשימוש בכלים אלו ולוודא שתוצריהם מתאימים לצרכים החינוכיים.
דיוק המידע
אם בעבר בני האדם כתבו את התוכן ונעזרו בתוכנות מחשב לצורך תיקוני עריכה, כיום מזמן ChatGPT היפוך של המצב – בו בפעמים רבות הוא זה שמספק את התוכן והמשתמשים האנושיים מבצעים את העריכה והבקרה.
מורים המשתמשים ב-ChatGPT ככלי הוראה צריכים להיות מודעים לכך שהמידע שמפיק הכלי עשוי להיראות נכון, אך הוא לא תמיד מדויק או אמין. במיוחד במשימות הדורשות הבנת ניואנסים של תחום ספציפי, הקשרים, שכל ישר או רגשות. גם נוסח שאלת הקלט יכול להשפיע על איכות ונוסח התשובות. בנוסף, יש לזכור שלכלי הצ'ט בדרך כלל אין חיבור ישיר לאינטרנט או גישה למידע בזמן אמת, ולכן אינם יכולים לכתוב תגובות מהימנות לגבי אירועים אקטואליים. לכן חשוב לבחון בביקורתיות את התוכן לפני הצגתו לתלמידים. בנוסף, שלא כמו מנועי חיפוש,ChatGPT מציע תשובה כתובה ולא רשימת מקורות, מה שיכול להקשות את הבחינה הביקורתית של התוכן. לכן, חשוב לראות ב-ChatGPT כלי עזר ולא כלי בלעדי במהלך ביצוע פעולת חקר.
אתיקה והטיות
ChatGPT מגיב על סמך דפוסים סטטיסטיים ודוגמאות עליהם אומן. אין לו עקרונות אתיים מובנים או יכולת להבחין בין טוב לרע במובן המוסרי. לכן, על המורה להיות זהיר בשימוש בכלי ולוודא שתשובותיו אינן כוללות תוכן בלתי הולם או פוגעני ושאינן מעודדות התנהגות שאינה אתית. יתרה מכך, הכלי עשוי להשתמש במאגרי מידע מוטים, מה שעלול להוביל ליצירת תוכן מזיק או מפלה. על המורים להיות רגישים בכל הנוגע לנושאים הקשורים לשוויון גזעי, שוויון מגדרי והטיה בלתי הוגנת הנובעת מאיכות הנתונים שעליהם מתבסס ChatGPT בתשובותיו. הטיה אלגוריתמית עלולה לפגוע בשוויון ולהנציח אפליה לא מכוונת; יכולה להגביר גזענות, סקסיזם, שנאת זרים וצורות אחרות של אי שוויון; כמו גם להביא לדיכוי, במקום לעודד, שימוש בדרכי ביטוי יצירתיות בשל ההטיות השונות אותן רכש הכלי.
מיקור חוץ ופגיעה ברכישת מיומנויות
לשימוש תכוף ב- ChatGPT עלולה להיות השפעה שלילית של "מיקור חוץ" של הלמידה העצמאית והמיומנויות הקוגניטיביות. הכלי אומנם מפשט את קבלת התשובות והמידע, אך הסתמכות יתר עליו עלולה להפחית את המוטיבציה של המשתמשים לבצע חקר עצמאי ולפתח מיומנויות קוגניטיביות מסדר גבוה, כמו יצירתיות, חשיבה ביקורתית ופתרון בעיות. היכולת של ChatGPT לדמות כישורי חשיבה בפעולות כמו איתור מידע, כתיבת טיעון, הבעת עמדה מנומקת, הסקת מסקנות, ופתרון בעיות, עלולה לגרום לכך שהתלמידים ישתמשו ביישומים לביצוע מטלות הדורשות יכולות אלה, ולא ילמדו לעשות זאת בעצמם. כפי שצוין קודם, בניגוד למנוע חיפוש, ChatGPT מציע תשובה כתובה ולא רשימת מקורות. הדבר כמובן מאוד נוח למשתמש שמקבל לידיו טקסט מוכן, אך בכך שהמשתמש לא עסק בעצמו בעיון במקורות המידע לצורך יצירת הטקסט הוא הפסיד את שלב עיבוד המידע, ההרהור הביקורתי על התוכן וניסוח הטקסט המוגמר – כל אלו מזמנים שימוש במיומנויות חשיבה מסדר גבוה ואחסנה טובה יותר של המידע בזיכרון. לכן, מומלץ להשתמש ב- ChatGPT ככלי עזר ולא ככלי בלעדי לצורך ביצוע משימות, לראות בו תוספת ללמידה ולחשיבה הביקורתית ולא אלטרנטיבה.
פרטיות
בעייתיות נוספת טמונה בכך שהקלט המוזן ל-ChatGPT נשמר במערכת, מה שעלול להוות פגיעה בפרטיות. לכן, חשוב להיות זהירים בעת השימוש בכלי ולדאוג שלא להזין לתוכו מידע פרטי.
לסיכום, אמנם חשוב לאמץ חדשנות, אבל חשוב גם לנקוט משנה זהירות. חשוב להעריך את תגובות ה-ChatGPT, את אמינות התוכן, התאמתו לצרכינו והיישומיות בהקשר הרלוונטי.
מתוך הראיונות
כחלק מהליך איסוף המידע, ערכתי שבעה ראיונות נארטיביים שהם למעשה עדות על חוויותיהן של מורות בשימוש בטכנולוגיית בינה מלאכותית ChatGPT לפיתוח תכני הוראה, וכיצד חוויות אלו עיצבו את תפיסותיהן לגבי היעילות והפוטנציאל של בינה מלאכותית בחינוך.
חשוב להתייחס לכך שהמחקר התקיים מספר חודשים בודדים לאחר כניסת כלי הצ'ט מבוססי הבינה המלאכותית לחיינו (מאי-יוני 2023), כך שההתנסויות בתחום הן של ראשית הדרך, העמדות על הנושא הנחקר עדיין טרם גובשו במלואן ועשויות להשתנות. ומעל לכל, שהנושא והשפעותיו עדיין לא נחקרו במלואם, וכי על יתרונותיו וחסרונותיו עוד נגלה בהמשך.
ראוי גם לציין כי הנחקרות לא מהוות מדגם מייצג של מורים בישראל, אלא הן התנדבו לקחת חלק במחקר. וכי עצם העובדה שכל המרואיינות למדו בקורס 'מומחים בכלים קטנים גדולים' במועד קיום הריאיון – קורס שהלמידה בו אינה חובה אלא בחירה אישית של הלומדות, מצביעה על כך שהן רואות חשיבות בשילוב טכנולוגיה בהוראה ומשקיעות זמן ללימוד תחום זה.
הערה: בתמלול הראיונות נעשה שימוש בשמות הכלים, כפי שציינו אותם המרואיינות. כך שכאשר מצוין ChatGPT, אין הכוונה להתייחסות גנרית לכלי הצ'ט מבוססי בינה מלאכותית, אלא לכלי הקרוי בשם זה.
מניתוח שבעת הראיונות מצאתי כי מספר נושאים חזרו על עצמם בדברי המרואיינות השונות.
גישה חיובית לטכנולוגיה
כל המרואיינות הביעו גישה חיובית לטכנולוגיה, סקרנות והנאה מלמידת חידושים טכנולוגים, דוגמת כלי הצ'ט של הבינה המלאכותית, והשימוש בהם לצרכי הוראה. המרואיינות הביעו נכונות לאמץ שינויים טכנולוגיים ולהסתגל לטכנולוגיות חדשות.
עינבל החלה להשתמש בכלי הצ'ט של הבינה המלאכותית ולהעביר הרצאות בנושא מיד כשהחל הבאזז בנושא ChatGPT – "היה את הבאז הנורא מטורף הזה, ואמרתי אני חייבת להכנס ולהבין מה זה!".
גם דבורית נחשפה לתחום יחסית מוקדם, אך לקח לה מעט יותר זמן להתאהב בכלי – דבורית שמעה לראשונה על ChatGPT בכנס מורים שהתקיים בחודש דצמבר 2022, ממש בסמוך להשקת ChatGPT. בתחילת התנסויותיה עם הכלי, מצאה אותו מוגבל ביכולתו לספק מידע בזמן אמת ובנושאים מסוימים. כחודשיים לאחר מכן השתתפה דבורית במפגש סינכרוני במסגרת הקורס 'מומחים בכלים קטנים גדולים' ונחשפה בין היתר לכלי רובי הבוט: "כשאת הצגת במפגש בפברואר (2023) את רובי, את הראית דברים קצת אחרים. איך אפשר לשאול אותו שאלות יותר ממוקדות ודברים כאלה. ואז נדלקתי עליו והתחלתי לשחק איתו. תן לי מבחן במדעים או באקולוגיה לתלמידי כיתה ח. תן לי כאלה שאלות. וזה היה מדליק ופתאום קיבלתי כל מיני תשובות."
גם אורלי שיתפה כי היא נהנית מחידושים טכנולוגיים, וכי המפגש הסינכרוני בנושא הביא אותה להתנסות ראשונית בתחום "מהר מאוד אחרי המפגש בעניין הבינה המלאכותית, התחלתי לשחק עם זה, וזה מאוד משעשע…".
אפרת שיתפה כי הצורך להכיר את החידושים בתחום הביא אותה להצטרף לקבוצות רבות העוסקות בנושא, דבר שגרם לה לתחושת הצפה (overwhelming) – "אני חברה בכל כך הרבה קבוצות ווטסאפ ואני כל הזמן שואלת את עצמי: למה אני צריכה את זה? זה כל כך מציף – גם זריקת השמות של כלים, וגם כל המאמרים על בעיית הפרטיות, ועל זה שזה הולך להרוס את העולם. דברים קיצוניים לכאן ולכאן." בדבריה של אפרת באו לידי ביטוי הרצון ללמוד והסקרנות לגלות את האופן בו ישנה השימוש בבינה המלאכותית את הלמידה, וגם החשש מהחמצה Fear Of Missing Out) – FOMO) ואי עמידה בקצב המהיר של השינויים הטכנולוגיים: "אני מרגישה שאנחנו נמצאים רגע לפני משהו מכונן, או כבר נמצאים בעיצומו של הדבר המכונן. ואני לא רוצה להיות מישהי שלא נמצאת שם."
חלקן אף ציינו כי הן רואות חשיבות לכך שיהיו בחזית בהשוואה לתלמידיהן ומודרכיהן, כדי שיוכלו לקדמם בצורה מיטבית. כפי שציינה רקפת: "כשה-ChatGPT הגיע היה לי ברור שאני מוכרחה להיות בחזית. אני חושבת שהייתי בעסק תוך שבוע מרגע ש-ChatGPT יצא. היה לי מאוד חשוב להביא את זה לתלמידים ולהפתעתי חלקם כבר ידעו על מה מדובר". וכמוה גם איריס: "חשוב לי כרכזת (לשון) להיות יותר מתקדמת מהמורות שלי. אני רואה שביום יום הן לא מצליחות להביא את עצמן לזה. וברגע שהרכז שולט הוא מעביר את הידע. הם מצפים ורוצים שתלמדי אותם."
הדבר כמובן לא מפליא, נוכח העובדה שכל המרואיינות נדגמו מתוך קורס העוסק בשילוב פדגוגיה דיגיטלית בהוראה. ההתלהבות ללמידה והצורך לעמוד בחזית הקידמה הטכנולוגית הוא קריטי כמובן בהקשר לנושא מחקר זה, משום שהראיונות כולם התקיימו זמן קצר יחסית לאחר פריצת הכלים המדוברים, ואצל חלק מהמרואיינות, זמן קצר מאוד לאחר שנחשפו לכלים והחלו את השימוש בהם.
חוויית שימוש חיובית
כל המרואיינות שיתפו בחוויית שימוש חיובית בכלי הצ'ט מבוססי הבינה המלאכותית, ומצאו כי יש יתרונות לשימוש בכלים אלו לייעול עבודת המורה. הדבר בא לידי ביטוי בשלל ההתנסויות והיישומים שהן מצאו לכלים אלו.
אורלי ואיריס דיברו על שימוש בכלי לצורך כתיבת טקסטים: אורלי ליצירת טקסטים לטובת מבחני אנסין במקצוע הסוציולוגיה, כולל שאלות תרגול; ואיריס ליצירת טקסטים בנושאים שונים למקצוע הלשון, כולל שאלות הבנת הנקרא. דבורית ציינה את השימוש בכלי לקבלת משוב על דיוק הכתיבה באנגלית וקבלת הצעות לניסוחים ברורים יותר. טטיאנה מוצאת את כלי הצ'ט שימושיים ליצירת סיפורי מסגרת וחידות עבור חדרי בריחה, יצירת כרטיסי כניסה ויציאה, ויצירת מחוונים.
גם עינבל עושה שימוש בצ'ט הבינה המלאכותית במגוון דרכים. החל מניסוח שאלות, דרך כתיבת הערכות לתעודה ("ממני אליך"): "אתה יכול לכתוב: 'יש לי תלמיד שהוא חברותי, אינטליגנט, נעים, אבל מתקשה באנגלית ובסיטואציות חברתיות, נסח פסקה באורך של עד 50 מילים בצורה מכבדת אבל אסרטיבית', והוא ינסח. כשיש לך 40 תלמידים, ואתה צריך להכניס רק את הנתונים היבשים והוא מנסח, זה חוסך לך המון זמן. את כן צריכה לקרוא ולעשות את ההתאמות ולהכניס את עצמך לטקסט, אבל זה חוסך זמן." עינבל שיתפה גם ברעיונות של מורים אחרים לשימוש בכלי הצ'ט – הראשון ללימוד מאפייני הבלדה: "מורה בתיכון ביקש מתלמידיו שרובי יכתוב להם מהם מאפייני הבלדה. המורה עבר בין התלמידים ווידא שרובי לא הציע שטויות, אפשר גם לעשות שיח בכיתה, ומהתשובות של כולם התלמידים איגדו והוציאו את רשימת המאפיינים, ואחרי זה המורה הנחה את התלמידים לבקש מרובי לכתוב בלדה, ואז לבדוק האם לבלדה יש את המאפיינים שנקבעו קודם לכן"; ענבל שיתפה גם בהצעה נוספת שמבוססת על רעיון שפרסמה מורה ביסודי אשר קיימה שיעור על חלומות ומטרות – "כל אחד כתב לרובי 'מה אני אעשה כשאני אהיה גדול והאם זה מתאים לי'. רובי ביקש: תן לי תכונות אופי שלך, מה מעניין אותך ואז ביקש התייחסות לחוזקות של התלמיד. אחרי שהוא דיבר עם התלמיד הוא אמר לו אתה יכול להיות ככה וככה. התלמיד ענה: זה מעניין אותי, מה אני צריך לעשות כדי להיות כזה? אילו מטרות אני צריך לשים לעצמי…" מתוך דוגמה זו הוסיפה עינבל הצעה נוספת – "בדרך כלל חושבים שמחשבים ו-SEL לא עובדים ביחד. אבל אני בתור מורה, יכולה להתייעץ עם הצ'ט לגבי סיטואציה שיש לי עם תלמיד ואני לא יודעת איך לפתור אותה. אפשר וחשוב כמובן להתייעץ עם היועצות, שזה נפלא ויש להן ניסיון. אבל הצ'ט יכול לתת לי עצות נוספות, שמתבססות על מאגרי נתונים אסטרונומיים. "
עינבל אף עשתה שימוש בכלי הצ'ט מבוססי בינה מלאכותית לצורך כתיבת חוברת המדגימה שימוש תלמידים בכלי בינה מלאכותית בהוראה – "נעזרתי בחברינו הצ'ט ורובי, כתבתי להם את המסגרת, מה אני רוצה ולמי המשימות ומה המשימות… ביקשתי מהצ'ט לפרט על כל שלב וגם להוסיף אם יש משהו שהוא חושב שצריך. הוא עשה את זה… אמרתי אוקי אילו הראשי פרקים, תכתוב לי מחוון. אני זוכרת שזה פשוט הדהים אותי…".
אפרת אשר מפתחת קורס ללימוד עברית כשפה שנייה, עושה שימוש בכלי כדי להבין את צרכי לומדיה "תכתוב לי מה הכאבים הכי גדולים של לימוד שפה שנייה, ספציפית לעברית…", ומתייעצת איתו לגבי אופן בניית הקורס "איך כדאי לתכנן את הקורס שלי שהוא קורס דיגיטלי ללמידה בקצב אישי? מה עוזר לתלמידים ללמוד אונליין?", לגבי טיפים אותם ניתן לתת ללומדים "כתוב לי רשימה של טיפים ללימוד שפה שנייה. ואז דייקתי את זה: תכתוב את זה בשפה יותר יומיומית פחות אקדמית.", ניסוח שאלות, וכתיבת טקסט שישמש אותה לצורך צילומי סרטוני הקורס – "אני כתבתי את התוכן שרציתי להגיד וביקשתי ממנו לכתוב את הטקסט בשפה פשוטה. למשל, אתה יכול לפשט לי את הרעיון והחוקיות למילת היחס ב' + שם עצם מיודע מעצם היותו (שמות של מקומות ואנשים) לבין הצורך להוסיף יידוע, לדוגמה: ההבדל בין בָּתל-אביב ל-בְּתל-אביב או אני מִתל-אביב מֵתל-אביב." ואף נעזרה בכלי בתחום השיווק – "כתוב מילות מפתח שאנשים הרוצים ללמוד עברית מחפשים באינטרנט. השתמשתי ב-ChatGPT גם כדי לכתוב סרטוני מכירה: תעזור לי לכתוב סרטוני מכירה, אני צריכה לפרסם את הקורס שלי, הוא על כך וכך…"
אתגרים וחששות
חלק מהמרואיינות ציינו כי הכניסה המואצת של כלי הצ'ט מבוססי הבינה המלאכותית חייבה אותן להתגבר על אתגרים הנובעים מאימוץ הטכנולוגיה החדשה והבנת יכולותיה.
כך למשל כשבחנו את יכולות הכלי, מצאו חלק מהמרואיינות שבתשובותיו התייחס הכלי למקורות מידע שאינם קיימים: עינבל שיתפה שבניסיונה לייצר מערך שיעור על ראש השנה, קיבלה המלצה מרובי הבוט על ספר שאינו קיים – "הוא הפנה אותי לספר שקוראים לו 'ראש השנה ויום הכיפורים תפוח בדבש' של דבורה הגלמן. כשבחיפוש פשוט בגוגל לא היה ולא נמצאה כזו סופרת…".
אורלי שיתפה בהקשר זה אנקדוטה משעשעת: "אתמול נפגשתי עם חברה שנשואה לפרופסור באוניברסיטה. היא סיפרה לי שאחד מתלמידיו לשעבר של בעלה פנה אליו ואמר ש-ChatGPT הפנה אותו למאמר שנכתב על ידי הפרופסור. אבל מאחר והוא לא הצליח לאתר את המאמר ברשת הוא מבקש את המאמר. בעלה ענה שהוא מעולם לא כתב מאמר כזה… אז מסתבר ש-ChatGPT המציא מאמר…" עוד ציינה בנושא כי מצאה שסרטונים שהציע רובי הבוט אינם זמינים, אך תשובתו כן סייעה לה, משום שהיא חיפשה סרטונים רלוונטיים בעצמה תוך שימוש ברעיונות לסרטונים שהציע רובי הבוט.
חלק מהקשיים שהעלו המרואיינות נובעים מכך שכלי הצ'ט הם מבוססי אנגלית, ולכן כאשר רובי הבוט מציע פלט תשובה בעברית, מוצג לעתים תרגום שגוי. כך מצאה איריס שרובי הבוט מתקשה בניסוח שאלות בתחום הלשוני. ואורלי קיבלה מענה משעשע, אך לא מועיל כתגובה לבקשתה ל-ביטויי סלנג בעברית שקשה לתרגם לשפה אחרת, זו התשובה שקיבלה: "הנה כמה דוגמאות לטקסטים בעברית הכוללים סלנג ועשויים להיות מאתגרים לתרגום לשפה אחרת. זהו ביטוי סלנג שפירושו המילולי 'יש לו חרא בראשו'." אורלי ניסתה שוב: "ביקשתי ממנו: מצא טקסט בעברית מדוברת שקשה לתרגמו לשפה אחרת. והוא כתב: הנה דוגמה לטקסט עברי שקשה לתרגם לשפה אחרת: הייתי אמאה פעם בבית קפה עם חברותיי שקם לילה ללכת הבית ראיתי שהסימנים לא פועלים ושאין לי רישיון" [השגיאות במקור].
מהימנות המידע, פרטיות ואבטחת מידע, אתיקה וזכויות יוצרים
אתגרים נוספים שהעלו המרואיינות נוגעים לחששות לגבי מהימנות המידע, פרטיות ואבטחת מידע, אתיקה וזכויות יוצרים.
אפרת: "מפחיד אותי הנושא של אבטחת מידע, וגם איזה מידע אני מקבלת, איך אני יודעת שהמידע מהימן. גם זכויות היוצרים זה נושא גדול שמטריד אותי. מה נחשב לתוצר? למי שייכות זכויות היוצרים? האם מספיק לשים אזכור. בסופו של דבר אני חושבת על דברים גדולים יותר שייווצרו בעקבות שימוש בבינה מלאכותית – שיטה, מתודה, תהליכים. שבסופו של דבר אתה עובד קשה כדי לדייק וליצור איזושהי יצירה. למי היא שייכת? כמה אפשר להשתמש בה? איך אני מקבלת קרדיט עליה? כי גם לדעת לדבר עם הבינה המלאכותית ולכתוב פרומפטים ולהגיע לאיזשהו תוצר זו יצירה, איך אני מגנה על התוצר ועל זכויות היוצרים שלי. כל השאלות האלו הן שם, כמו ענן מעל הראש שמטריד אותי."
איריס הביעה חשש לגבי שימוש תלמידים בכלי הצ'ט והתיחסות המורה לשימוש זה – "אם רובי הבוט כתב עבור התלמיד, איך אני אתן ציון? מה אני אעשה מבחינה מקצועית? מבחינה אתית? זה מותר לתלמיד או שזה אסור לו? הרי לא אמרתי לו 'אל תיקח מרובי הבוט'. אם הוא לוקח מידע מספר זה בסדר, ומרובי הבוט לא? אני חושבת שבגלל שהדברים חדשים אנחנו לא יודעים איך להתייחס לזה ופה הקושי".
איריס הביעה גם חששות לגבי הסתמכות יתרה של תלמידים על כלי הבינה המלאכותית, אשר עלולים להביא לאי פיתוח או ניוון של מיומנויות חשובות: "כשמשתמשים בבינה מלאכותית זה יכול גם לנוון קצת את הכתיבה והחשיבה. אתה מקבל את כל המידע, אבל לא כותב אותו בעצמך, ובסופו של דבר התלמיד צריך ללמוד לכתוב. הוא צריך להיות אורייני. נכון שאתה יכול להיעזר בו, אבל התלמידים לא ידעו לעשות את ההבדלה ולהשתמש בעדינות. וזה מסוכן. כיום הם עדיין נבחנים בבחינות בגרות שהם צריכים לכתוב בהן, ורובי לא יעזור להם. כמורה עליי לוודא שהם יהיו אורייניים ויוכלו להתמודד עם דף כתוב, לדעת לקרוא, וגם להיות קורא ביקורתי. איך הם ידעו אם הם יקבלו הכל מוכן כל הזמן ולא יפעילו חשיבה. אני בטוחה שיהיו כאלו שיעשו העתק הדבק וזהו. אנחנו כמבוגרים יכולים לבקש טקסט ולקחת רק תוכן מסוים ממנו כי אנחנו יותר ביקורתיים ויש לנו את הניסיון – אנחנו יודעות לשלב, אנחנו יודעות לכתוב, אנחנו יודעות להבין שהוא לא בהכרח כתב את זה נכון, שחסרות מילות קישור, אנחנו עושות שינויים בניסוח…"ובנימה אישית…
כחלק מכתיבת טקסט זה בחרתי לבחון את יכולות הצ'ט, ואת יכולותיי שלי בכתיבת הנחיות לצ'ט (Prompt).
ביקשתי מהצ'ט לתקף את עבודתי, לבחון את הטקסטים הגולמיים של מהלך הכתיבה – החל מסקירת הספרות ועד לראיונות, להוציא כותרות וקטגוריות, כדי לראות האם כלי הצ'ט יחלקו בצורה שונה את התוכן.
לגבי הניתוח ההוליסטי של הראיונות, התוצאות שקיבלתי תאמו בצורה די טובה לעבודתי, ובעקבות תשובותיו אף בחנתי שוב את הכותרות והקטגוריות שקבעתי בעצמי לפני כן, וביצעתי דיוקים במקומות שנראה לי שהצעותיו היו מועילות. הבקשה במקרה זה הייתה: "לצורך כתיבת מאמר אקדמי, אם אתן לך תמלול ראיון, האם תוכל לבצע ניתוח הוליסטי שלו? כאשר המטרה היא ניתוח נושאי – לזהות את הנושאים העיקריים שנדונו בראיון, את דעותיו ועמדותיו של המרואיין וכל רעיון או מושג שחוזרים על עצמם. נושא המחקר: חוויות של נשות חינוך ביישום טכנולוגיית הבינה המלאכותית לפיתוח תכני הוראה. שאלת המחקר: מהן חוויותיהם של מורים בשימוש בטכנולוגיית בינה מלאכותית לפיתוח תכני הוראה, וכיצד חוויות אלו מעצבות את תפיסותיהם לגבי היעילות והפוטנציאל של שימוש בכלי זה בחינוך?"
עם זאת, כאשר ביקשתי מהצ'ט לסכם מאמרים או לנתח ראיונות בהתאם לקטגוריות שקבעתי – התשובות שקיבלתי היו מאוד לא מדויקות, ובחלק מהמקרים אף מטעות, דבר שעשוי היה להיות קריטי במידה ולא הייתי מבצעת קודם לכן את עבודת הכתיבה בעצמי אלא מסתמכת על תשובותיו.
כלי משבש
המרואיינות התייחסו לכלי הצ'ט של הבינה המלאכותית ככלי שיש בו כדי לשבש את שיטות ההוראה המסורתיות, ואף להשפיע על תפקיד המורה, אך לא לייתרו.
רקפת שיתפה כי יש שמסתייגים מההשפעה הפוטנציאלית של הבינה המלאכותית על תפקידם של אנשי החינוך ומהפוטנציאל של הבינה המלאכותית להחליף מורים אנושיים: "כולם נורא מבוהלים שייקחו להם את התפקיד: מה נלמד אם יש ChatGPT? כולנו גברדיה ותיקה ואנחנו מפחדים שסדרי עולם ישתנו ולא יישאר לנו מקום. שזה ייתר אותנו", אך מאמינה בעצמה שתפקיד המורה חשוב גם בעולם של ChatGPT – "אנחנו מתווכים ידע, מארגנים ומאגמים ומסדרים ידע שהתלמיד לא יגיע אליו לבד."
טטיאנה משתפת בחששותיהן של מורות בהקשר זה: "הן כל הזמן אומרות לי: אז אנחנו לא נצטרך להיות מורות? אני מנסה להסביר, שהצ'ט נותן לך רעיון, אבל הוא לא מבצע במקומך את העבודה, וגם אם הוא מנסח משהו עדיין צריך להעביר ביקורת; מורות אמרו שהן לא מרגישות רלוונטיות, אבל הגעתי איתן למסקנה שהן כן רלוונטיות כי הילדים צריכים הכוונה; מורה שביקשה מהצ'ט מערך שיעור וקיבלה אמרה: 'גם תלמיד יכול לבקש מערך שיעור ולשבת וללמוד'. אז אמרתי לה שזה לא מספיק, אדם שהוא לא אוטודידקט יתקשה ללמוד לבד. הרוב כן צריכים את השאלות וההכוונה."
גם עינבל לא רואה בכלי הבינה המלאכותית איום על תפקידה כמורה – "הוא לא ייתר אותי, ולא החליף אותי ולא גרם לי להרגיש שהתלמיד יכול בלעדיי. ממש לא. הוא פשוט עזר לי לחסוך המון זמן ולהתמקד במה שחשוב."
מחזקת את דבריהן איריס: "יש מקצועות שאי אפשר להתבסס בהם על הבינה המלאכותית, כמו מורה או רופא – במקומות שצריך אמפתיה כלפי אנשים זה לא מתאים."
שינוי בתחום המיומנויות
חלק מהמרואיינות ציינו את הצורך בשינוי המיומנויות להן נדרש הבוגר ואופי הדרישות אותן אנו מפנים אל התלמידים, כדי שילמדו להתנהל בעולם משולב בינה מלאכותית.
בהקשר זה אומרת ענבל שהכנסת כלי הבינה המלאכותית מחייבת את המורים לחשוב מחדש על הפדגוגיה – "אתה כבר לא יכול לתת שאלה כמו: 'מהם הגורמים לפרוץ מלחמת העולם הראשונה' כי זו לא תהיה למידה. אני מבינה את החששות. בהוראה מסורתית כשהכל זה כתיבה, אז הצ'ט יכול לעשות המון בלגאן למורים. נכון שהתלמיד מאבד מיומנויות אבל זה כמו שאנחנו מדברים על כך שמאבדים מיומנויות של כתיבה כי אנחנו הרבה יותר על המחשב. אם זה נכון או לא נכון עם ההתקדמות של הטכנולוגיה, זה משהו שקטונתי מלהגיד. עבור כל אחד אזור הנוחות שלו זה מה שהוא גדל איתו ומה שהוא מכיר. אבל יש סיכוי גדול מאוד שנאבד מיומנויות שהכרנו או שמיומנויות ישתנו, והשאלה היא אילו מיומנויות חשוב לנו שיישארו ובהן להעמיק. חשיבה ביקורתית זו למשל מיומנות קריטית. הרכבת יצאה מהתחנה והיא דוהרת, איתנו או בלעדינו. אולי הפחד הזה שהתלמיד יעתיק יחייב את המורים לעשות שינוי – לתת עבודה שאני אדע שהתלמיד עבד בשבילה ולא רק כתב בצ'ט וקיבל תשובה. זה יחייב אותי כמורה לחשוב יותר יצירתי ולשנות את הדרך שאני מלמדת בה. הסטנדרט צריך להיות – אין בעיה שתשתמש בצ'ט, אבל תביא לי עוד מקור או שניים מהימנים ותוודא שמה שהצ'ט כתב הוא נכון. ואז אני מחייבת את התלמיד לקרוא גם וגם ולעשות השוואות ואז אנחנו מפתחים עוד מיומנות מסדר חשיבה שהוא גבוה. ואז תהליך עיבוד המידע הוא הרבה יותר מעמיק. כי אני קוראת את זה ואני אומרת רגע זה לא בדיוק מה שהוא כתב שם. והחשיבה הביקורתית היא הרבה יותר מעמיקה."
ללמוד לדבר עם מכונה
חלק מהמרואיינות ציינו כי השיח עם הצ'ט מבוסס הבינה מלאכותית דורש מיומנות שיש לרכוש ואף הקבילו אותה לשפה שיש ללמוד.
אורלי: "ראיתי שיש מלא קורסים שעוסקים בפרומפטים. שזה ברור שזו מיומנות חדשה שצריך לרכוש אותה."
אפרת שיתפה בהקשר זה במה שאמרה לבנה: "אתה יודע שכל החיים שלנו הולכים להשתנות? אתה יודע שאתה תצטרך לדעת לדבר ולהסביר את עצמך לרובוטים של בינה מלאכותית?' התחלתי לדבר איתו על פרומפטים, על איך צריך להסביר לצ'ט ושוב להסביר ממש כאילו אני מדברת עם בן-אדם. ועל זה שאני צריכה לדעת איך לנסח את מה שאני רוצה. שזה משהו שצריך ללמוד אותו. כולנו נצטרך קורס שמסביר איך לדבר עם הכלים של הבינה המלאכותית כדי להשיג את מה שאנחנו רוצים. כי לא יהיה מספיק לבקש מה-ChatGPT תכתוב לי עבודת מחקר עם כל ה-reference."
לסיכום, המרואיינות הציגו עמדה חיובית, סקרנות והנאה כלפי השימוש בטכנולוגיה בכלל, וכלפי השימוש בכלי הצ'ט מבוססי הבינה המלאכותית בפרט. הן הביעו נכונות להסתגל לטכנולוגיה החדשה והדגישו את הצורך להישאר בחזית ההתקדמות הטכנולוגית. המרואיינות הדגישו את היתרונות של שימוש ב-ChatGPT לצורכי הוראה, שיפור וייעול עבודת המורה. הן שיתפו במגוון יישומים אשר מצאו עבור כלים אלו, כגון כתיבת טקסטים מסוגים שונים, מתן משוב על דיוק הכתיבה, ניסוח שאלות, יצירת פעילויות למידה, כמו חדרי בריחה, כרטיסי כניסה ויציאה, ועוד. הן שיתפו גם באתגרים אותם הן מוצאות בשימוש בכלי הצ'ט מבוססי הבינה המלאכותית – המרואיינות הפגינו חששות לגבי פרטיות, זכויות יוצרים ומציאת איזון בין אינטראקציה אנושית והתערבות טכנולוגית בכיתה. מדבריהן ניכרת ההבנה כי מדובר במהפכה שיש לה משמעויות רבות גם על עולם החינוך. וכי יש בטכנולוגיה זו כדי לשפר ולהקל על עבודת ההוראה, על ידי יצירת משאבים והתאמה אישית של חוויות למידה לצרכי התלמידים, תוך מתן אפשרות למורים להתמקד בהיבטים משמעותיים יותר של החינוך, ועם זאת, הטכנולוגיה החדשה אינה יכולה להחליף את המורה כגורם מנחה, מתווך ואמפטי המודע לצרכיו הלימודיים והרגשיים של התלמיד.
הצ'אטבוטים בעולם החינוך – דרישה להסתגלות
ChatGPT מהווה כלי משבש עבור שיטות ההוראה המסורתיות, מצב המזמן לאנשי החינוך חשיבה מחודשת על שיטות ההוראה שלהם, הסתגלות, למידה של שפה חדשה, תוך כדי תנועה, וחשיבה מחודשת על דרכי ההוראה-למידה-הערכה, על תוכניות הלימודים בבתי הספר ושל תהליך הכשרת המורים.
דרישה מהמורים
מאחר וברור כי המהפכה תיגע הן במורים והן בתלמידים, חשוב שכל המעורבים בדבר ילמדו בצורה מושכלת כיצד יש לעשות שימוש בכלים אלו בתהליכי הוראה-למידה-הערכה, ובכלל. זאת תוך מתן דגש על פיתוח מיומנויות רלוונטיות.
כך למשל עולה השאלה: למה צריך לבקש מתלמידים לסכם מידע בנושא מסוים או להכין רשימת עובדות בנושא מסוים? אם ChatGPT יכול לבצע את המשימה ולספק את התוצר תוך שניות בודדות.
ניסיונות לאסור שימוש בטכנולוגיות חדשות בתחום החינוך אינו רצוי ואף נכשל היסטורית, לכן חיוני למצוא דרכים להתאים את תוכניות הלימוד, יעדי הלמידה והמשימות לשימוש הולם בטכנולוגיה החדשה. תהליכי ההכשרה למורים צריכים לכלול התייחסות לכלי הבינה המלאכותית באופן כללי ולשימוש בכלי הצ'ט בפרט, לרבות הצורך בחשיבה ביקורתית וקבלת החלטות מושכלות לגבי אופן השימוש בהם בתהליכי הוראה-למידה-הערכה.
השימוש ב-ChatGPT בחינוך מחייב חשיבה מחודשת על שיטות ההערכה המסורתיות. למרות שלכלי יש פוטנציאל לאפשר לתלמידים העתקה, חשיבה לפיה יש לחזור בלעדית לגישות הערכה מיושנות, כמו כתיבת חיבורים בכתב-יד או בחינות בעל-פה, אינה מציאותית או רצויה, התלמידים צריכים להיות בעלי מיומנויות מתאימות לשימוש בטכנולוגיה אשר הפכה חלק בלתי נפרד מעולמנו. חשוב לשלב גם שיטות הערכה מסורתיות בהן התלמיד יתבסס על מיומנויות מסויימות וגם שיטות הערכה חדשניות שיתמקדו במיומנויות אחרות. ככל שהחינוך הופך להיות מושפע יותר מכלי הבינה מלאכותית, שינוי משימות הלמידה והצורך להתמקד במיומנויות של חשיבה ביקורתית ויצירתית הם חיוניים. לכן, חשוב שבמסגרת הכשרתם יקבלו המורים הדרכה לפיתוח פעילויות לימודיות בהן תפקיד התלמיד הוא משמעותי ביחס לתפקידו של ה-ChatGPT. מורים יכולים למשל לתת דגש גדול יותר על פעילויות הערכה שהן מבוססות תהליך, רפלקציה, פרזנטציה, תלקיט עבודות, משוב עמיתים. משימות שבהן מטרת הלמידה היא לא בהכרח התוצר הסופי אלא הפעולות המשמעותיות של הכתיבה, העיסוק במידע וההיגיון אשר שימשו את התלמידים כדי להגיע אל הפתרון. זה יחייב את התלמידים להראות את עבודתם על שלביה השונים, להסביר את תהליכי החשיבה שלהם, להפגין את הבנתם, להציג את תחושותיהם לאורך התהליך וגם להתכונן לעמידה בפני קהל; ניתן לזמן לתלמידים פרויקטים יצירתיים אשר יאפשרו להם לפתח רעיונות ופתרונות משלהם, תוך שהמורה מנטר ומעריך את תהליך הלמידה, והן המורים והן התלמידים עושים שימוש ב-ChatGPT לצורך קבלת השראה, הבהרה ומשוב. כך, בלמידה מבוססת פרויקטים, התלמידים יכולים להשתמש ב-ChatGPT כדי לקבל רעיונות נוספים או לחדד שאלות מחקר.
מיומנות שאילת שאלות בשיח עם צ'ט מבוסס בינה מלאכותית (Prompt Engineering) היא מיומנות שחשוב שמורים ותלמידים ירכשו. שכן היא שתקבע את הפלט שיקבל המשתמש. שיח מוצלח בין משתמש לצ'ט מבוסס בינה מלאכותית אינו מסתיים בהנחיה בודדת, אלא מדובר בדיאלוג מתמשך בו מבקש המשתמש מהצ'ט בקשה ולאחר מכן ממשיך המשתמש לכוון את הצ'ט בהתאם לצרכיו והעדפותיו, על ידי הבהרת כוונותיו, בקשות לדיוק בנקודות מסוימות וכו'. מדובר במיומנות שיש לרכוש ולהתאמן עליה.
דרישה ממשרד החינוך
משרד החינוך, כגוף האחראי, צריך להביע עמדה ברורה לגבי אופן השימוש של מורים בכלי הצ'ט מבוססי הבינה המלאכותית, ועצם השימוש של תלמידים בכלים אלו, בעיקר לנוכח מגבלות הגיל בכלים השונים. מסמך שהוציא מסמך החינוך בסוף אוגוסט 2023 הוא התחלה חשובה אך יש צורך בהכוונה ברורה ומדוייקת יותר.
משרד החינוך צריך לפעול גם להכוונת והכשרת המורים לפיתוח פעילויות לימודיות ומשימות הערכה השמות דגש על חיזוק מיומנויות חשובות שיש לשמר, כמו חשיבה ביקורתית; ורכישת מיומנויות חדשות שהן נגזרת של השימוש בכלי הבינה המלאכותית בכלל וכלי הצ'ט בפרט, כמו שאילת שאלות (Prompt Engineering). הכשרות המתמקדות בשימוש מושכל, ביקורתי ואתי בכלים אלו. תוך התייחסות לאתגרים הקשורים לפרטיות, לזכויות יוצרים, ולאיזון בין אינטראקציה אנושית והתערבות טכנולוגית. על המורים להיות מודעים לשיקולים אלה ולקבל החלטות מושכלות בעת שימוש בכלי צ'אט בכיתה.
אנחנו כאן כדי להתמקצע ולהישאר 😊
החששות לגבי "סוף עידן בית הספר" ואיתם סוף עידן מקצוע ההוראה, מוגזמים.
הלמידה בבית הספר ממשיכה להיות חשובה, מאחר והמורה עושה בכיתה הרבה יותר מאשר רק להפיץ ידע וללמד עובדות בסיסיות.
הטכנולוגיה יכולה לסייע למורה באיתור שיטות פדגוגיות וביצירת משאבים לימודיים המותאמים לצרכיו ולצרכי תלמידיו, ותאפשר לו להתמקד בהיבטים משמעותיים ויצירתיים יותר של הלמידה.
כאנשי חינוך, עלינו לשאוף לפתח בוגר שהוא בעל ידע, כישורים ומיומנויות אשר יאפשרו לו להתמודד עם העולם. לצורך כך התלמידים יצטרכו ללמוד כיצד להשתמש בכלי ChatGPT בדרך מושכלת, אם נמנע מהם זאת לחלוטין, למעשה לא נאפשר להם התמודדות מפוקחת. כחלק מהתהליך, על המורים לסייע לתלמידים לפתח חשיבה ביקורתית שהיא חיונית בעידן הבינה המלאכותית כחלק מאוריינות המידע.
הרבה הצלחה והנאה לכולנו בדרך שעוד צפויה לנו… ❤️
מקורות
Bryant, J', Heitz, C', Sanghvi, S', & Wagle, D'. (14 January 2020). How artificial intelligence will impact K-12 teachers. אוחזר מתוך McKinsey & Company: https://www.mckinsey.com/industries/education/our-insights/how-artificial-intelligence-will-impact-k-12-teachers
Cardona, M' A', Rodríguez, R' J', & Ishmael, K'. (May 2023). Artificial Intelligence and the Future of Teaching and Learning. אוחזר מתוך office of educational technology: https://tech.ed.gov/ai-future-of-teaching-and-learning/
Farrokhniaa, M', Banihashema, S' K', Noroozia , O', & Wals, A'. (2023). A SWOT analysis of ChatGPT: Implications for educational practice and research. אוחזר מתוך Taylor & Francis Online: https://www-tandfonline-com.ezproxy.smkb.ac.il/doi/full/10.1080/14703297.2023.2195846
Ferdig, R' E', Gandolfi, E', & Oh, O'. (13 March 2023). Preservice teachers’ responses to AI-generated images in relation to fears and goals of future teaching. Society for Information Technology & Teacher Education International Conference. New Orleans, LA, United States. אוחזר מתוך https://www.learntechlib.org/p/221936/
Google . (2023). Bard FAQ. אוחזר מתוך https://bard.google.com/faq?hl=en
Google for Education. (2022). The Future of Education. אוחזר מתוך Google: https://edu.google.com/future-of-education/
Hess , R'. (24 יולי 2023). AI Isn’t the Problem. It’s How We Use It, Especially in Schools. אוחזר מתוך Education Week: https://www.edweek.org/technology/opinion-ai-isnt-the-problem-its-how-we-use-it-especially-in-schools/2023/07?utm_source=magicschool.beehiiv.com&utm_medium=newsletter&utm_campaign=ai-in-education-newsletter-by-magicschool&fbclid=IwAR1KM8aiu89Sd0rivs7PMINE
Javaid, M', Haleem, A', Singh, R' P', Khan, S', & Khan, I' H'. (2023). Unlocking the opportunities through ChatGPT Tool towards ameliorating the education system. אוחזר מתוך Science Direct: https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S2772485923000327
McCarthy, C'. (11 April 2023). Take a closer look at how ChatGPT could change teaching, learning. אוחזר מתוך Wiley Online Library: https://onlinelibrary-wiley-com.ezproxy.smkb.ac.il/doi/10.1002/cala.41063
Mouza, C', Whalen, J', & Trust, T'. (2023). Editorial: ChatGPT: Challenges, Opportunities, and Implications for Teacher Education. Technology and Teacher Education(Volume 23, Issue 1). אוחזר מתוך https://www.learntechlib.org/p/222408/
OpenAI. (2023). Terms of use. אוחזר מתוך OpenAI: https://openai.com/policies/terms-of-use
Rospigliosi, P' a'. (2023). Artificial intelligence in teaching and learning: what questions should we ask of ChatGPT? אוחזר מתוך Taylor & Francis Online: https://www-tandfonline-com.ezproxy.smkb.ac.il/doi/full/10.1080/10494820.2023.2180191
Sabzalieva, E', & Valentini, A'. (2023). ChatGPT and Artificial Intelligence in higher education: Quick start guide. אוחזר מתוך UNESCO: https://unesdoc.unesco.org/ark:/48223/pf0000385146
spencer, J'. (2023). A Beginner’s Guide to Artificial Intelligence in Education. אוחזר מתוך John spencer: https://spencerauthor.com/ai-education/
אייל, ל', & פירסט, א'. (פברואר 2023). מעוד משימה להגשה – לתהליך למידה התפתחותי: המלצות מעשיות למרצה הקונסטרוקטיביסטי.ת המשתמש.ת ב-ChatGPt. מכון מופ"ת.
מדינה, ע' ב'. (אוגוסט 2021). איך נראה בית ספר עם בינה מלאכותית? אגף מו"פ, ניסויים ויזמות.
סלנט, ע'. (יולי 2023). ההבדלים בין הדור הראשון של בינה מלאכותית לדור השני: האתגרים והבעיות. אוחזר מתוך ידע וסקרנות דיגיטלית: http://www.amisalant.com/?p=24452&fbclid=IwAR04jsX4PWCtO4NaPiek4n9HW3IqJrae_N5NI8cgeqcdteGHc3JjNbywptg
ספקטור-מרזל, ג'. (2010). מנגנוני ברירה בטענה של זהו סיפורית. ב- ל' קסן, & מ' קרומר-נבו, ניתוח נתונים במחקר איכותני (עמ' 63-96). באר-שבע: אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
פארס, מ'. (30 אפריל 2023). בינה מלאכותית יוצרת בחינוך AI Generative. משרד החינוך – מינהל חינוך טכנולוגי. אוחזר מתוך לשכת המדען הראש.
פרקש הכהן, א'. (30 אוקטובר 2022). מדיניות רגולציה ואתיקה בתחום הבינה המלאכותית בישראל. אוחזר מתוך משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה: https://www.gov.il/he/departments/news/most-news20223110?fbclid=IwAR1bZDNH42uprnbmjo09TfElm6Y_t7HRddmk4_LpfwZVAf156apXj9IW_xE
קפלן, ר', הרינג, א', & בוברובסקי, ע'. (1 יוני 2023). אילו יישומים עשויים להיות לבינה מלאכותית בחינוך ומה הם השיקולים האתיים והרגולטיביים שצריכים להילקח בחשבון בהטמעה שלה? אוחזר מתוך לשכת המדען הראשי: https://madan.education/review-daily/339/#item1
