שמש אסוציאציות לפתיחת נושא ומפת חשיבה / תרשים זרימה בסיומו, הן דרכים וויזואליות להמחשת הקשרים בין מושגים אשר נלמדו בכיתה. מפת החשיבה מאפשרת יצירה והצגה של רעיונות חדשים ותהליכים.
מפת הידע המתקבלת יכולה להיות מורכבת ממלל בלבד או משולבת תמונות, קישורים, קבצים וכו'.
תהליך היצירה של מפת החשיבה מזמן חשיבה שהיא חופשית ואסוציאטיבית, בניגוד לכתיבה הליניארית של סיכום.
שלבים ביצירת מפת חשיבה:
- ראשית נגדיר את הנושא ונמקמו במרכז הלוח.
- מתוך הנושא המרכזי נמשוך החוצה רעיונות / מושגים קשורים.
אחד היתרונות של מפת חשיבה ממוחשבת הוא בכך שניתן למחוק ממנה תכנים או למקמם בצורה שונה בהמשך. ולכן, בשלב ההתחלתי חשוב לאפשר לתלמיד/ים להציב על הלוח כל רעיון, את הסינון, הניפוי והמיקום מחדש נוכל לבצע בהמשך. - שימוש בערכות הצבעים – מומלץ לעשות שימוש בצבעים ולתת לכל צבע משמעות (סוג, דרגת חשיבות וכד').
- לאחר שהעמסנו על הלוח כל רעיון, כעת הגיעה העת לנפות את המיותרים. המפה שנקבל בסיום התהליך תציג את האופן בו תופס התלמיד את היצירה ומעוניין להציגה לעולם.
יישומים בהוראה
- פתיח – מפת חשיבה יכולה לשמש כפתיח לנושא. התלמידים יתנסו בעצמם ביצירת ההקשרים בין ידע קיים לידע חדש (מושגים / אירועים עליהם למדו בכיתה) וישערו את השפעתם.
- סיכום – מפת חשיבה יכולה לשמש בסיום נושא לצורך הדגמה והדגשה של הקשר בין מושגים, השתלשלות האירוע/ים, כולל הרחבות מידע על התכנים שנלמדו בכיתה.
- משימת הערכה – ניתן לבקש מתלמידים ליצור בעצמם מפת חשיבה המבוססת על התכנים אשר נלמדו בכיתה או מפה העוסקת בנושא אותו חוקר התלמיד, ולהלביש עליה תכנים מסבירים ומדגימים. כך ניתן ליצור מאגר כיתתי של מפות חשיבה שהתלמידים יוכלו להשתמש בהן בהמשך.
ישנם מגוון כלים המאפשרים למורה לבנות תוצר מסוג זה לפני השיעור או במהלכו (באמצעות שימוש במחשב ומקרן) ולשלוח את התוצר לתלמידים. לחילופין, ניתן לבקש מהתלמידים ליצור מפה משלהם או מפה כיתתית משותפת.